דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · צא
ובתשובה א' העליתי דבד"נ ודאי דל"מ עדות בכ' לכ"ע דהנה בעיקר דינו של ר"ח שפסק דמהני עדות בכ' משום דראוי לבילה יש להקשות לפי המבואר בחולין פ"ג פ"ב ורש"י דבמוקדשין דאסור להוסיף על הבנין הוי א"ר לבילה להניח שם עפר ומבואר דדבר שאסור לעשותו הוי בכלל אינו ראוי לבילה ומה"ט העלה בתשו' בר"א חיו"ד סי' נ"ט דגבי זוממין ל"מ בכ' כיון דעשו עבירה בעדותו שוב הוי א"ר לבילה ע"ש וא"כ הרי קיי"ל דבבל עדות בעינן שיהיה יכול להזימה ואיך מועיל עדות בכתב הרי הוי עדות שאאי"ל שהרי אם יזימו העדות שבכתב יופטרו שהרי נתברר למפרע שלא העידו כלל כיון דלא הגידו עדותן בפיהם רק בכ' ול"ה עדות אלא משום דראוי לבילה וכיון דאיגל"מ שהי' עדות שקר שהרי הוזמו א"כ לא היה ראוי לבילה ולא הוי עדות כלל וצ"ל דכונת ר"ת דכיון דחז"ל תקנו בעדות ממון דא"צ דו"ח וא"צ שיהיה ראוי להזמה כמ"ש סתומים סוסי' ל"ג ודלא כהש"ך שם ולכן כשר נמי העדות בכתב ולפ"ז בד"נ דגם מדרבנן בעינן דו"ח וא"כ בעינן שיהי' יכול להזימה שוב ל"מ עדות בכ' כלל ובזה ישבתי דברי רמב"ם שפסק דעדות שבשטר ל"מ מדאורייתא דמפיהם ולא מפ"כ אלא משום נע"ד מהני מד"ס ותמהו עליו מש"ס דשבועות מ"ה דפריך ש"ש דחייב רחמנא היכי משכח"ל מתוך שיכול לומר להד"מ יכול לומר נאנסו ומשני דאפקיד בשטר ולשי' הר"מ הרי מדאורייתא ל"מ עדות שבשטר ועוד תמה בקצה"ח סי' כ"ח מכתובות כ"ד דפליגי אם מעלין משטרות ליוחסין להעיד שאינו בנ"ג וב"ח והא גבי יוחסין ל"ש טעמא דנע"ד ואמאי יועיל ונראה לפמ"ש הלח"מ פ"ט מעדות דהרמב"ם סובר כר"ת דראוי לבילה אלא דכיון דהוי עשאאי"ל וכמש"ל ולכן ל"מ רק מדרבנן משום נע"ד דמה"ט א"צ בממון דו"ח וא"צ שיהיה יכול להזימה וכמש"ל. ובתוס' מכות ב' ע"א הקשו בהא דמעידין אנו באיש פ' שהוא ב"ג וב"ח אין אומרים יעשה ב"ג וב"ח וכו' דא"כ הוי עשאאי"ל ותי' בתי' ב' דכיון דבעדות ב"ג וב"ח לא קאי כאשר זמם בשום צד בעולם לא בעינן נמי עשאי"ל ע"ש וא"כ מיושב קו' קצה"ח הנ"ל דלגבי יוחסין דלא בעינן שיהיה יכול להזימה שפיר מהני עדות מפ"כ משום דראוי לבילה ובזה מיושב ג"כ קו' האחרונים הנ"ל משבועות מ"ה דהנה הר"ן פ"ג דקידושין הקשה דיהא האב נאמן לומר נשבית מגו דא"ב אמר קדשתי' בביאה דמיפסלה נמי לכהונה ולתרומה כיון דבנישואין הימני' רחמנא ותי' דהא דהימני' רחמנא לאב חידוש הוא דמסברא ראוי שלא יהא נאמן יותר מע"א וכיון דחידוש הוא הבו דלא לוסיף ואינו נאמן בטענה אחרת במיגו שהי' טוען הטענה שנאמן רק מצד חידוש ע"ש וע"ע בב"ש א"ע סי' ז' סקט"ו והגהת ש"ל שרמז לתוס' יש' כתובות י"ט פ"ב בזה וא"כ לפי דברי תוס' מכות הנ"ל דהיכי דלא משכח"ל הזמה א"צ שיהיה עשאי"ל א"כ הרי כל דין הזמה חידוש הוא ואי לאו שחדשה תורה דמהני הזמה לא היה מועיל וא"כ אי לאו הך חידושא לא הוי בעינן כלל עשאי"ל דכיון שלא היה מועיל הזמה כלל א"צ שיהיה יכול להזימה וכמ"ש התוס' הנ"ל וא"כ בהא דפריך הש"ס בשבועות ש"ש דחייב היכי משכח"ל דיהא נאמן במיגו דלהד"ם משני שפיר בדאפקיד בשטר דהא מדינא ראוי שיועיל העדות בשטר משום דראוי לבילה מאי אמרת הא הוי עשאאי"ל ז"א דא"כ אם יטעון להד"מ לא יהיה נאמן נגד השטר רק מפני החידוש שחדשה תורה דמהני הזמה וממילא בעינן שיהיה יכול להזמה וכיון דלא יהיה נאמן בטענת המיגו רק מכח החידוש שוב אינו נאמן בנאנסו במיגו דלהד"מ וכמש"ל הר"ן הנ"ל ודו"ק כי הוא עצה נכונה בפ"ד ע"ד הפלפול: