דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · צ
ואעתיק מיש בתשו' לק' אוזיראן להמו"צ דשם וליח"ס בדבר השו"ב ר"פ שאירע שאלה בסרכא לשומן והיה הכחשה אם יצא דם במקום ההוא והמו"צ שלח מכתב להרב הה"ג אבד"ק בארשטשיב ני' שהוא לא ראה דם ודן רק על ההכחשה שבין השו"ב והשיב שדעתו נוטה להכשיר וחזר המו"צ ואמר שהיה שרש מהסרכא ויצא דם ונשלחו אלי דברי המו"צ ודברי הרב מבארשטשיב וזה תשובתי הנה בדין נאמנות המו"צ כבר כ' בשו"ת שי"צ סי' כ"ג ורמז אליו הפת"ש סוסי' א' ובגוף התשו' מבואר יותר דלהפוסקים דכל שבידו נאמן משום דהוי כבעליו ה"נ ארב שהופקד להשגיח על השו"ב נאמן וגם להסוברים דבעינן שיהיה בידו לאסרו כיון דמדינא אין לשחוט עד שיראה סכינו אלא שבזה"ז מחלו מ"מ ברב מרא דאתרא שהקהל הימנוהו עליהם בידו לפסלו ופשוט דנאמן לנגדו ע"ש ואף שיש לפקפק בטעם ב' מ"מ לדינא צדקו דבריו וכ"פ בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' י"א והעלה דגם בלא העיד בב"ד מהני דלכך נתמנה ודבריו מתקבלים גם חוץ לב"ד וא"כ לפ"ז נראה דגם עדותו בכ' מהני ובפרט דת"ח שולח עדותו בכ' אך לפמ"ש התוס' בב"ב מ' דגבי ע"א גם ר"ת מודה דל"מ עדות בכ' י"ל דגם בת"ח ל"מ ובזה מיושב קו' הרב מבארשטשוב בהא דשבועות ל' ההוא צ"מ דידע בסהדותא וזילא בי' מלתא דליזול לב"ד זוטר מיניה וכו' אבל באיסורא ואין חכמה וכו' והרי יכול לשלוח בכ' וכבר קדמו התומים ולהנ"ל ניחא ופ' בשו"ת מהר"ם מרוטנבורק האחרונים חח"מ סי' ג' בזה וכן לפמ"ש בתשו' כנ"י סי' פ"ב דטעמא דראוי לבילה מהני רק בכותב בב"ד דראוי להגיד באותה שעה משא"כ חוץ לב"ד וכן לפמ"ש הנו"ב מ"ק חיו"ד סי' ס"ו וחו"מ סי' ל' דבכותב חוץ לב"ד הוי ערותו אח"כ כעד מפי עד מיושבים ג"כ קושי' הנ"ל והנה התומים העלה דהיכי דבעינן שיהיה בפני בע"ד לכ"ע ל"מ עדותו ומה"ט בד"נ ל"מ עדות בכתב: