אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · פה

פד

ואעתיק מ"ש בתשובה להרב מו"ה יצחק נ"י מו"ל דק' סאמביר ע"ד הדו"ד שבא לפניו בדבר השו"ב דק' פעלשטין שהחזיק כמה שנים בכפר העומד בין סאמביר לפעלשטין ועתה בא שו"ב מכפר אחר הסמוך לשם ומשיג גבולו וטוען לאשר בעת שהחזיק השו"ב מפעלשטין בכפר הנ"ל כבר נתחלפו הכפרים בדד"מ ושייך הכפר הנ"ל לק' סאמביר והי' זכות להקהל והשו"ב דק' סאמביר בהכפר הנ"ל אך שאינם יודעים הדין ולא מיחו וא"כ חזקת השו"ב דק' פעלשטין הוא בטעות ולאו בע"ד דידי' הוא ורו"מ כ' שאין ד"ז תלוי בדד"מ ועוד דכל זמן שאין הקהל והשו"ב מסאמביר מוחים שפיר החזיק השו"ב מפעלשטין ורמז לדברי נה"מ סי' י"ז סק"א והנה בעיקר ענין החזקה יעוין מ"ש בחיבורי בקח"ע והבאתי מיבמות י"ז פ"א כסף גלגלתא להיכי יהבית א"ל לפום נהרא א"ל א"כ מפום נהרא את וגם מרש"י נזיר ז' ע"א ד"ה ולהוי וכו' מחוז של כרך שכולם תלוים לכרך וכו' ולשם פורעים המס וכו' עכ"ל. משמע דהכל תלוי במס אבל י"ל דמ"מ אינם תלוים בתקנתם וע' בשו"ת טטו"ד מהד"ג סי' ס"א שפסק כהא דמבואר בסמ"ע דהכל תלוי לאיזו מקום שייכים בבית החיים דבזה"ז הכל תלוי בדד"מ לאיזו מקום שייך דדמ"ד בכה"ג פ"ש ומ"מ לענין חזקת שו"ב הנ"ל י"ל דאינו כן כיון שכבר החזיק אבל נראה דבאמת הרי קיי"ל דבמקום פסידא שותף חולק דהוי כנשלם הזמן מכח אומדנא כמ"ש השניו' פ"ק דב"ב א"נ היכי דביני וביני נתהוה שינוי ע"פ דד"מ שיהי' שייכים לעיר אחרת ושכיחי עי"ז עוברים ושבים לעיר הנ"ל יותר מלעיר שהחזיקו בהם א"כ שפיר יוכלו בני הכפר לחזור בהם ולקבל שו"ב מהעיר ששייכים להם אך בנ"ד הרי לא חזרו בהם בני הכפר ובפרט היכי דהשו"ב הולך ובא להכפר בעת המצטרך י"ל דגם בכה"ג א"י לחזור והכל לפי הענין אם מגיעים לפסידא עתה יותר ממקודם ועכ"פ כל זמן שאין בני הכפר חוזרים נראה דאין ביד הקהל ושו"ב דק' סאמביר לבטל חזקתו ועוד דכיון שעבר זמן רב ולא מיחו הקהל והשו"ב מסאמביר כבר החזיק גם בזה. אך דבזה יש לדון עפ"מ שכתבתי בתשובה להרב אבד"ק בערימלייא ברוסיא בדין רב שהחזיק מעצמו ברבנות ולא קבלוהו הקהל דיש לדון במ"ש הרמ"א יו"ד סוסי' רמ"ה דגם בהחזיק מעצמו בשררה מהני ומקורו מתשו' ריב"ש סי' רע"א שלמד ד"ז מירושלמי פ"ג דהוריות דבי הושעי' ודבי ב"פ הוו עלין ושאלין בשלמא דנשיא כל יומא והוו אלין דב"ה עלין קדמאי וכו' קרש שזכה לינתן בצפון וכו' ע"ש והרי בח"מ סוסי' קמ"ט מבואר דאין מחזיקין בשל קהל והרמ"א שם חילק בין היכי דאיכא גזברין וממונים או לא ע"ש ומבואר בתשו' ח"ס יו"ד סי' רפ"ג דדוקא בשל קהל אין מחזיקין אבל בשל שותפים מחזיקין א"כ י"ל דדוקא בהא דהירושלמי הנ"ל שלא הי' בשל קהל רק רבים שותפים שפיר מהני חזקה משא"כ בשל קהל וצ"ל דהרמ"א מיירי בדאיכא ממונים בקהל שיש בידם כח למחות ולא מיחו לכן מהני החזקה ולפמ"ש הב"ח בחו"מ שם דוקא בנתמנו על ד"ז בלבד מהני חזקה משא"כ בממוניה בסתם על כל דבר י"ל דע"י טרדתם בשאר מילי לא נתנו לבם לד"ז ע"ש א"כ ה"נ בחזקת רבנות דוקא בכה"ג מהני החזיק מעצמו ואפשר דהרמ"א מיירי שאח"כ הסכימו עליו הקהל במעשה ובפועל בשליחות דורונות או שאר דברים שנכנעו לנגדו בשררותו וגם הבאתי מתשו' מבי"ט ח"ב שאלות השניות סי' ר' שכ' וז"ל טעם ג' שאפי' לא כתבו לו המינוי כו' אלא שקבלו חכם בקהל א' ויש לו כמה שני חזקה שהוחזק להיות חכם אין שום אדם יכול להעבירו מן המינוי וכו' וכן אינם יכולים לשתף עמו כו' דבר א' לדור ולא שנים ואפי' יש ראוי אחר יותר ממנו וכו' עכ"ל משמע דדוקא בהחזיק. שני חזקה וגם בתשו' הריב"ש הנ"ל מיירי בהחזיק ה' שנים בזה אבל בשע"ת א"ח סי' תקפ"א הביא בשם שאילת יעב"ץ דבמצוה גם בפעם א' הוי חזקה וע' בזל"א חא"ח אות ח' אבל דעת פמ"ג שם דג"פ בעינן וע' תשו' רמ"א סי' נ"ז בעובדא שסדרו ג' אנשים גט במקומו של הגאון מו"ה מן וכתב גדול א' דכיון שהחזיק הג' הנ"ל בהוראה וישיבה כמה שנים אף כלא נתמנה מהקהל הוי אפקרותא במה שסדרו הגט בלא ידיעתו והביא ראי' מב"ב י"ב ע"ב דאתו רבנן למימני לר"א מדופתי וכיון דמלו בי עשרה פתח הוא ודרש וקרא ר"א על נפשי' כל המריעין וכו' ומוכח דגם החזיק מעצמו מהני ע"ש וא"כ יש להוכיח מזה דגם בפ"א הוי חזקה אבל י"ל דשא"ה דשדרו רבנן באמת לאמלוכי בי' וגם לא מיחו בו ונתרצו אליו ואם הי' רוצים למחות בו הי' הרשות בידם וגם בחזקת מצוה י"ל דהיינו בהחזיקוהו הקהל בזה משא"כ בהחזיק בעצמו עכ"ד תשובתי לבערימלייא. ועפ"ז הי' נראה לכאורה דגם בנ"ד ל"מ חזקת השו"ב מעצמו נגד הקהל והשו"ב מסאמביר אף שלא מיחו כיון דליכא התם ממונים מיוחדים על ד"ז אבל ז"א דמ"מ הו"ל להשו"ב מסאמביר עצמם למחות במה שנוגע להם ומדלא מיחו מחלו. ומ"ש רו"מ שטען שטעו בדין כבר נודע שיש בזה ב' דיעות אי בכה"ג הוי מחילה בטעות ועקצה"ח סי' י"ז ומהרי"ט ח"א סי' ק"ב א"כ גם אי נימא דבכה"ג שאין הדין פשוט לאו כ"ע ד"ג וכמ"ש כה"ב בתוס' ב"ק מ"ה דאין הכל בקיאים בדיני שוה"נ מ"מ הוי סד"ד אי הוי מחילה בטעות וא"כ השו"ב דק' פעלשטין יש לו ספק חזקה והשו"ב מהכפר אין לו שום חזקה וא"כ מוקמי' לה בחזקת השו"ב מפעלשטין וכמ"ש הרא"ש בפ"א דב"מ סי' כ"ד דתפיסת ספק מיקרי תפיסה כנגד אחר שאין לו שום תפיסה וע' מהרי"ט ח"א סוסי' קכ"ו ובשניות חח"מ סוסי' מ"ק ויש להביא ג"כ ראי' ממ"ש הסמ"ע סי' שע"ה סקי"א בהג"ה בשם ר"י בן הרא"ש דמוציאין מיד הסופר ונותנים למי שקנה מחורגתו של ראובן אף שהדבר ספק אם הבית של בת אשתו כיון דשל הסופר ודאי אינו ע"ש אבל המעיין בב"י ובאה"ג שם ימצא דהתם בצירוף טעמא דאין העדים חותמין אא"כ יודעים שהוא של מוכר פסק כן ע"ש וא"כ לדידן דקיי"ל דעדים חותמין אין לפסוק כן וע' חו"מ סי' רל"ח ס"א וע' בשו"ת ספ"י בפנ"כ סי' קפ"ו מ"ש בזה אבל לפי דברי הרא"ש הנ"ל גם לדידן יש לפסוק כן ועוד דהתם באים להוציא מיד הסופר אבל בנ"ד שניהם אין מוחזקים בודאי שייך למי שהוא זוכה עכ"פ מספק ומכל הלין טעמי נלע"ד שהדין עם השו"ב דק' פעלשטין עכ"ד תשובתי:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה