אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · פד

פג

ועתה אבאר דין שו"ב בעיר שהחזיק לשחוט גם בכפרים הסמוכים בנסיעתו לשם בעת הצורך ועתה רוצים בני הכפר לקבל להם שו"ב אחר. והנה כבר כתבתי בחיבורי לחו"מ בקת"ע לסי' רל"א אות כ"ה דאף דמדינא תקנות בעיר חלים רק עד התחום כמ"ש בשו"ת מהרמ"ל ושפ"ד סוסי' ל"ג מ"מ תקנות הנעשים לצורך הרב ושו"ב דמחא כל המקומות השייכי' בהוראה ושו"ב נכללים בהתקנה (ובמ"ש שם לענין מס יעוין בשו"ת ב"ש חיו"ד סי' ח' מ"ש מתשו' הרשב"א ח"ג סי' תי"א דתלי לה במנהגא) ואם החזיקו שוחטי העיר בכפרים יש להם זכות חזקה נגד אחרים ואסור להשיג גבולם והבאתי משו"ת שו"מ מהד"ק ח"ב סי' ל"ב ל"ג בזה וע' בשו"ת ד"ח ח"ב יו"ד סי' ח' שנשאל בדין שו"ב היושב בכפר והחזיק בהכפרים שבסביבות לשחוט מה ששלחו אליו כולם תמיד ואח"כ בא שו"ב אחד לכפר א' מהנ"ל והבע"ב רוצים בהאחר והשיב דודאי שייך בזה איסור השגת גבול ומ"מ כיון שאין האיסור ברור בפי העולם שטועים וסוברים דבכה"ג שאיננו מקום השו"ב הקדום ממש ליכא איסור אין להעבירו ולאסרו [כל זמן שלא התרו בו אבל אחר שהתרו בו הב"ד אם יחזור ויעבור יש לאסרו ולהעבירו עולמות ע"ש בסוף התשובה בזה] אך באם בני הכפר רוצים דוקא בשו"ב אחר הנה ודאי קיי"ל דהרוב יכולי' לכוף המיעוט גם בדאיכא רווחא להאי ופסידא להאי כמ"ש המשא מלך וכ"כ לי מו"ח ז"ל וכן נהגו. אבל כ"ז בעיר א' אבל אם יש כמה קהלות בעיר א' אם תקנותיהם נעשי' תמיד ע"פ רוב הממונים מכל הקהלות לקהל א' נחשבו והרוב כופין המיעוט אבל אם לכל קהל ממונים בפ"ע אפי' בעיר א' אין רוב הקהלות כופין לקהל המיעוט וא"כ אם נצטרפו כפרים וקבלו להם יחד שו"ב א' הויין כשותפים ואין שום א' יכול לחזור דסתם קבלה בזה"ז היא לעולם ואפי' מצאו שו"ב יותר טוב ומחויבי' לשלם שכרו ע' ביש"ש חולין אבל מי שלא נשתתף בקבלתו אף שרוב בני הישוב קבלוהו יוכל לומר מי עשאם לשלוחים כיון שאין להם שם ממונים שיהי' מתנהג על פיהם ואף ששחטו עד עתה אצלם לא נשתעבדו בשביל זה עולמות וא"ל דכיון דשתקו הוי כהסכימו זהו נגד זט"ה משא"כ נגד יחידים ויוכלו להפרד ולקבל שו"ב אחר ואין הרוב כופין המיעוט בזה ואף דבמקום מגדר מצוה כופין הרוב להמיעוט כמו בש"ץ נראה דבשו"ב ל"ש מגדר מצוה בזה וגם אי נימא דגם בשו"ב יכולי' הרוב לכוף המיעוט גם בכפרים היינו לקבלו למקומם אבל א"י לכופם שילכו למק"א לשחוט שם אבל אם יש שם ממונים שהתקנות נעשים על פיהם ושכרו להשו"ב גם בכה"ג א"י לחזור עכת"ד אבל הוא מיירי בכפרים שקבלו להם שו"ב אבל בשו"ב שנתקבל בעיר בהסכמת חבר עיר י"ל דגם הוא מודה דהכפרים המשועבדים ושייכי' בהוראה להרב דמתא והחזיקו השו"ב בהם אין בידם לחזור ולקבל שו"ב אחר דגם מסתמא הויין כשותפים יחד לפי המנהג וכן ראיתי בשו"ת ב"ש חיו"ד סי' י"ט שהעלה דהשגת גבול גבי שו"ב דמי לדגים דיהבו סייארא דהשו"ב סמ"ד ע"ז ואף דבני הכפר יש להם ריוח דלפעמים בפח קלקול הדרכים קשה להם לשלוח לשחוט בעיר ודמי להא דסי' קנ"ו ס"ז דאם יש ריוח ללוקחים א"י לעכב על בר מתא אחריתא אבל ז"א דדוקא התם דבר מתא על בר מחא דידי' א"י לעכב ורק על בר מתא אחריתא לכן בכה"ג שיש ריוח לבני עירו הוי כבר מתא דידי' משא"כ בנ"ד דגם על בן עירו יכול לעכב וכדין דגים דיהבי סייארא הנ"ל א"כ פשי' דגם בכה"ג אסור ובני העיר עם הכפרים דמיין לשותפי' והולכי' אחר המנהג כמ"ש בשו"ת נאו"ד סי' כ"ו ואף דבמקום פסידא שותף חולק שלא לדעת חבירו בנ"ד הוי כתו"ז וא"י לחלק וגם לפמ"ש בתה"ד סי' שמ"א ב' חילוקים גם בנ"ד שייכי טעמיו ע"ש עכת"ד. והנה מ"ש דתו"ז גם במקום פסידא א"י לחלק ליתא דבכה"ג הוי כאומדנא ואדעתא דהכי נכנסו שלא יומשך זמן השותפות במקום פסידא כמ"ש השני' פ"ק דב"ב דהוי כנשלם זמן השותפות והיכי דנוגע מכשול דמי לפסידא כמ"ש התוס' פסחים י"א ומ"ש מדברי תה"ד יעוין בנה"מ רסי' קע"ח ומ"ש בחיבורו שם בזה ותמצא שיש לפקפק בזה אבל לענ"ד בנ"ד שהפסידא הי' גם מתחלה בעת קלקול הדרך וכדומה ואדעתא דהכי נכנסו לכ"ע א"י לחלק מהשותפות דליכא אומדנא אבל בנתהוה שינוי חדשה נראה דיכולי' לחלק ועמש"ל ס"ק פ"ו עוד בזה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה