דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · פג
ובגוף הדין של האש"א הנה במרדכי פח"ה שממנו מקור דין הש"ע או"ח קנ"ג הנ"ל בארעו אונס הביא שם מהש"ס דיומא הנ"ל דראשון חוזר לעבודתו וכמ"ש התוס' שם דנ"מ לענין פרנס ועוד דלא גרע מרוצח שגלה דלר"מ חוזר לשררתו או לשררת אבותיו כשישוב לעירו ולר"י אינו חוזר רק לאחוזתו והיינו דוקא התם שעשה עבירה ודייק לה ר"י מקרא אבל האי דלא עבר כלום גם ר"י מודה דחוזר ע"ש ומבואר דגם למה שלא החזיק הוא עדיין רק החזיקו בו אבותיו חוזר וביותר מבואר כן בריטב"א מכות י"ג שם דדוקא בדבר חמור כפין שפ"ד ונמכר לעבד אבל בשאר עבירות אם חזר בתשובה גם לר"י חוזר. וסיים וז"ל ואגב אורחין שמעינן דכל שהוחזקו אבותיו בשום מינוי ושררה והוא ראוי לכך שהיא קם תחת אביו שלא נחלקו כאן אלא לפי שהורעו בעבודות אלו ואצ"ל שאם מינוהו בסתם בשום מינוי בלא קביעות זמן שאין מסלקין אותו מאותה מינוי אלא בטענה וכן ראיתי בתשו' להרמ"ה לענין ש"צ ומורי הר"מ הי' אומר בשם הרמב"ן דנפקא לן מדכתי' למען יאריך ימים כו' הוא ובניו וכו' כל משימות שהם בישראל יהי' לו ולבניו וכ"ה בירושלמי דהוריות עכ"ל. והרי התם דחוזר לשררת אבותיו כיון שהוא לא הי' עדיין בשררה זו בע"כ שלא הי' ראוי לכך או שמת אביו בשעה שהי' בגלותו או שאר ריעותא הנ"ל ואפ"ה חוזר אח"כ לעבודתו והמרדכי מדמה לה לדין פרנס הנ"ל ומבואר דלא כאש"א הנ"ל וגם יש להביא קצת ראי' מתוס' ברכות ד' ע"א ד"ה בניהו וכו' שהקשו איך פשיט יהוידע מבניהו ותי' דמסתמא ממלא מקום אבותיו הוי ע"ש וק' דלמא לא הי' ראוי בשעת מיתת אביו לכך ובע"כ דאין חילוק אבל בנ"ז כבר כתבתי בחיבורי שם דגבי שו"ב דכל החזקה הוא רק מכח מנהג בכה"ג שלא הי' ראוי באותה שעה ודאי הרשות ביד הקהל לקבל שו"ב אחר וגם אחר שיהי' הראשון ראוי לזה אין לו שום זכות בזה והבאתי גם מתשו' רמ"ר האחרוני' חאו"ח סי' ט"ז שפסק כה"ג עכ"ד תשו' הנוגע לכאן: