אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · פא

פ

בסוס"י זה אבאר דין חזקת השו"ב לאחר מיתתו והנה כבר הבאתי בחיבורי לחו"מ בקת"ע לסי' רל"ז אות ט"ז ד' תשו' הרשב"א שהובא במג"א סוס"י נ"ג בדין ש"צ דתלי לה במנהגא וביארתי משום דדוקא בדבר שי"ב מינוי ושררה שייך ביה חזקה מדינא אבל שוחט הוי רק פועל וכדאי' בב"מ ק"ט שחלא טבחא וכו' ול"ש בי' חזקה מדינא רק ממנהגא וכן בש"צ ולכן לא דן הרשב"א בזה רק מכח המנהג פ"ש ושוב מצאתי בשו"ת דבר שמואל סי' מ"ז כעין זה ואח"ז מצאתי בשו"ת גו"ר הספרדי חיו"ד כלל ג' סי' ז' שהעלה דגם לשי' הרשב"א דוקא בש"צ שנעשה סרסור בינם לאביהם שבשמים יש בו ג"כ קצח שררה אבל שו"ב לכ"ע אין לו חזקה לענין ירושת בנו רק הוא עצמו אין להעבירו כל זמן שאין בו צד פסול אפי' כל דהו אבל בסי' ח' שם. חלק עליו מהר"י אריפל והעלה דגם שו"ב יש לו חזקה גם לענין ירושת בנו ע"ש וגם באש"א הנדפס בגליון הש"ע באו"ח סוסי' נ"ג מבואר דגם שו"ב יש לו חזקה אם היה הבן ראוי אחר מיתת אביו ע"ש וכה ראיתי בזל"א הספרדי ח"ג או"ח אות ח' שהעתיק תשו' כנה"ג בדין חזקה לענין שו"ב דיכולים ליקח אחר ודבריו צ"ע ובשו"ת צ"צ החדש חא"ח סי' כ"א הביא מכנה"ג א"ח להיפוך ופסק כן וראיתי בשו"ת שם אריה להרב מזסלב חח"מ סי' ל"ז שהעלה ג"כ דשו"ב יש לו רק דין פועל ואין לו חזקה מדינא להנחיל לבניו אחריו ורק מצד המנהג כן הוא ודוקא אם בנו מומחה ויר"ש כאביו וע"ש שהעלה דגם השו"ב עצמו אם רוצה הוספה מכפי שנתקבל אין, לו טענת חזקה והרשות ביד הקהל לקבל שו"ב אחר אם אינו רוצה לשחוט בלא ההוספה ע"ש. והנה בס"ח סי' תשנ"ז כ' דלענין ש"ץ המתפלל בר"ה ויו"כ ל"ש ביה חזקה ובפי' אזולאי שם הוכיח מזה דלא מיחשב שררה ותמה על תשו' דב"ש סי' מ"ט בזה ותמהני שלא הביא ד' רמ"א סי' נ"ג שפסק בפשי' דשייך ביה חזקה ועיין ב"ב מ"ו ע"ב בארוסי בתי אבות ופי' רשב"ם שלא היה יכולים להחליפן באחרים ובאס"ז בשם הרשב"א כ' וז"ל ואינו נראה וכו' אלא נראה דארוסי בתי אבות א"י להחליפן כל ימיהם אבל לאחר מיתה מחלפין את הבנים עכ"ל וכ"ה בנימוק"י שם ומוכח דל"ש בזה חזקה ומ"מ מכח המנהג יש גם לשו"ב חזקה דמנהגא מלתא ועיקר הלכה ועתוס' ב"ב ב' ומג"א סוסי' תר"צ. ואגב אבאר בדין שו"ב שנתקבל לזמן ובאמצע הזמן נזדמן לו עיר אחרת דלפמש"ל דשו"ב דינו כפועל א"כ הרי פועל חוזר בו אפילו בחצי היום אך דתליא במה שנחלקו האחרונים אם היכי שרוצה להיות במק"א הוי בכלל פועל חוזר ובתשו' מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' מ"ד פסק בפשי' דא"י לחזור בכה"ג אבל בשו"ת כנס"י סי' ח' העלה דדוקא היכי שרוצה להיות אצל הראשון רק שרוצה שיוסיפו לו דמים בזה הוי כחוזר מחמת יוקר שפסק הטור בח"מ סי' של"ג דאם חוזר מחמת יוקר אין שומעין לו משא"כ כשרוצה להיות אצל אחר ע"ש באורך בזה וע' בפ"ת לחו"מ סי' של"ג סק"ד מד' כמה אחרונים בענין זה וגם בס' קרבן תודה למגלה כ"ג הביא סברת מהרי"ט בשם עט"צ לחו"מ ודחה דבריו וע' בשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' צ"ג דגם הפרישה בחו"מ לא ס"ל כמהרי"ט והביא מד' אס"ז ב"מ בשם כמה ראשונים דלא ס"ל כהר"י שבטור וגם בחוזר מחמת יוקר יכולים לחזור וא"כ הפועל מוחזק בעצמו ויכול לחזור בו ע"ש אבל גבי שו"ב הוי כדבר האבד וכמ"ש בשו"ת אמרי אש שם סי' י"ז דגם הש"ך י"ל דמודה בזה דא"י לחזור בתוך הזמן וכה"ג כ' בס' ק"ת למגלה שרמזתי לעיל בדין אופה ששכר עוזרים לאפיית מצות קודם פסח דהוי דבא האבד וא"י לחזור כלל ע"ש וע' במח"א הל' שכירות פועלים סי' ז' שהביא ג"כ מד' הראשונים החולקים, ע"ד הר"י שבטור הנ"ל וגם הוא דעתו שם דכשהולך למק"א דינו כחוזר מחמת יוקר וע"ש בדין משרתת דא"י לחזור תו"ז משום דלאו כל הזמנים של פעולה שוים עש"ה בזה וע' נימוק"י ר"פ השואל דגם היכי דמצי לחזור מ"מ איכא ביה משום שארית ישראל לא יעשו עולה ע"ש ולפמ"ש הט"ז יו"ד סי' קס"ט סקי"ט בשם רש"ל לא שייך ד"ז באיש עני ודחוק לכך ע"ש בזה. ובדין אם מותר לקבל ע"ע להיות יותר מג"ש ואם נשבע ע"ז אם חלה השבועה עקצה"ח סי' של"ג מ"ש בשם חו"י ומ"ש עליו ואני מצאתי בתשו' לחם רב סי' פ"א שפסק דהוי רק איסור דרבנן ושבועה חלה ע"ז ובפרט שבגוף דינו של מהר"ם הרי התוס' פ"ק דב"מ מבואר להיפך וי"ל דגם מהר"ם לא כ"כ רק היכא דסמוך על שלחן בעה"ב משא"כ במשרת בחנות לבד ע"ש ומכ"ש גבי שו"ב אבל מצאתי בתשו' מהר"ם ב"ב סי' ע"ב דס"ל דאם נשבע להיות יותר מג"ש הו"ל נשבע לבטל את המצוה וע"ע בקצה"ח סי' ר"צ סק"ה וע' תשו' דברי ריבות סי' שצ"ח בדין מרביץ תורה שנתקבל לזמן ובאמצע הזמן רצו לקבלו למק"א והבטיחו לו אנשי עירו בדיבור לבד בלא קנין לאוסיף על שכירתו סך קצוב ואח"כ חזרו בהם ופסק דתו"ז א"י לחזור דהוי דבר האבוד וכמ"ש בתשו' מיי' סי' ל' דביטול תורה הוי דבר האבד וא"כ דינו דשוכר עליו או מטעהו ויוכלו לחזור בהם ע"ש וע' בשו"ת רשב"ש סי' קי"ב שפסק בדין ש"צ ששכרוהו לזמן דדינו כקבלו דכששוכרין ש"צ רצונם שיוציאם י"א בכל מה שצריך לכל אותה שנה והוי כשוכר אומן לארוג בגד וא"י לחזור בו חו"ז ומכ"ש דהיכי דיש פסידא בדבר גם פועל א"י לחזור ע"ש ודבריו צ"ע וגם נראה דדוקא בש"צ שעבודתו ידועה וקצוב כמה תפלות יש לו להתפלל במשך השנה משא"כ בשו"ב וכדומה גם הוא מודה דהוי כפועל:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה