אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · פ

עט

ובדין אם צריך ב"ד של ג' להעביר השו"ב או יש ביד רב יחיד להעבירו הנה בשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' א' העלה דלהעבירו מאומנתו והפסד שכרו צריך לקבל עדות בפניו וממילא צריך ב"ד של ג' אבל לאסור שחיטתו סגי בא' ואם שאלוהו ואסר את השו"ב שאחד"א ואסורים מלאכול אבל מ"מ צריכים ליתן שכרו משלם כפועל ע"ש היטב. ולענ"ד היכי דנתקבל רב יחידי בעיר הרי כבר כ' בתשו' ב"ח הישנות סי' קכ"א דבמדינות אלו שמקבלים הרב לזמן קצוב קבלוהו עליהם לדון יחידי ותנאם תנאי וגם בתשו' רדב"ז פסק דאם קבלוהו הציבור מהני ההודאה בפניו גם ביחיד וכדעת הסמ"ע סי' ג' ועקצה"ח ונה"מ שם ועיין שו"ת ספ"י חו"מ סי' קי"ט דמסיק דבזה"ז מהני פס"ד של רב יחידי ונאמן כב"ד הגדול ול"ה כמפי כתבו ע"ש ואני מצאתי באס"ז ב"ק פ"ד בשם המאירי ז"ל דגם לענין מלקות ודיני נפשות מהני קבלת הציבור לדין לצורך שעה ופ' בשע"מ חו"מ סי' א' סק"א שלא הביא מזה וא"כ גם לענין הפסד ממון שכירות השו"ב דינו דין ובפרט דגבי שו"ב הרי כל שכרו רק עבור שכר מלאכתו בשו"ב וכיון דשחיטתו אסורה דלענין איסור מהני העברת הרב א"כ ממילא א"צ ליתן לו שכרו וכה"ג כ' הפ"י בגיטין ט' במשנה דאחד גיטי נשים והובא לקמן סי' ב' סקמ"ד אבל נראה דלענין גב"ע על השו"ב צריך ב"ד של ג' ואף דמבואר בשו"ת חב"י סי' קט"ז דאם קבלו הבע"ד עליהם שיקבלו עדות בפחות מג' גם אם לא נגמר הדין לפניהם רק הללו לפני ב"ד אחר מהני הגב"ע שלהם ע"ש אבל הרי נהגו כל ב"ד שבישראל שלא לגבות עדות בפחות מג' זולת אם מתרצים הבע"ד בפי' בזה א"כ ניהו שמקבלים רב יחידי היינו להורות ולדון אבל לא לגבות עדות יחידי ונראה דגם הא"א מיירי רק היכי דכל הפסול הוא ע"י איזה גב"ע ובזה וודאי צריך ב"ד של ג' ובפרט לפמ"ש בתשו' הרא"מ ח"א סי' כ"ד דבפחות מן ג' גם בקבלו עליהם ל"מ לענין גב"ע ודוקא בדין אם קבלו מהני וע' בברכ"י חו"מ סי' ג' שהביאו ג"כ א"כ גם רב יחידי שקבלוהו הקהל ע"ע ל"מ לענין גב"ע. וע' תשו' עט"ח ח"מ סי' א' שהעלה דגבי קבלת פדות אפילו דיעבד בפי' שיהיה שלשתן בקיאים בדיני פדות ולא סגי באחד מומחה ביניהם והביא מתשו' הרי"ף ועיטור ורי"ו וגם מלשון הש"ע חו"מ סי' כ"ח פכ"א משמע כן ע"ש באורך וע' כנה"ג חו"מ שם בשם בני שמואל דגם הרי"ף מודה דבדיעבד סגי בחד דגמיר ובשם ראד"ב הביא דעכ"פ להרא"ש כשר בכה"ג גם לכתחלה וע' ברכ"י חו"מ סי' ג' אות ג' שהאריך ג"כ בזה אבל מש"ש מרשד"ם א"ע סי' כ"ז המעיין ימצא דאין ראיה דהתם היה חד דגמיר ועל השאר היה מסופקים אם היה בקיאים א"כ י"ל דמסתמא כיון דחד הוי גמיר מסתמא לא יצטרף רק עם הראוים לקבל עדות ע"ש ותבין ועיין מהרי"ט בשניות חו"מ סי' מ"ו וקצה"ח סי' ע"ט סק"ז ועכ"פ היכא דבקיאים בדיני עדות לבד סגי ולא בעי' שיהיה גמירי בכל הדינים והיכי דאיכא חד דגמיר הוי עכ"פ ספיקא דדינא וכ"מ דעת העט"ח שם שכ' רק דאין בידינו להכריע וא"כ א"א להקל בדאורייתא ועיין תשו' שו"מ מ"ת ח"ד סי' ע"ד מ"ש בזה וגם הוא לא ידע מד' ברכ"י ועט"ח הנ"ל. ובדין אי בעינן שיהיה הגב"ע בפני השו"ב יבואר לקמן סימן ב' בס"ד ואם השו"ב מבקש שיתן לו בכתב הטעמים עמש"ל פי' י"ח סק"מ:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה