אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · עג

עב

וגם בלא"ה היכא דמתוך הודאת השו"ב עצמו ניכר שהוציא טרפה מת"י גם בלא עד כלל ראוי להעבירו ואף די"ל דאאמע"ר הרי כבר כ' בתשו' מהרמ"ל סי' פ"א בשם הג' מוהר"פ דהיכי דבא להתנצל לטובתו ונתפס בדבריו אדם מע"ר ואף דמהרמ"ל שם חולק עליו המנה בתשו' רמ"א סי' ל' הביא ממרדכי פ' החולץ דהיכי דבא להעיד לטובתו ועי"ז מע"ר שפיר נאמן ובפרט היכי דע"א מעיד עליו דבלא התנצלותו הי' נפסל כיון שאינו מכחיש אח העד א"כ שוב בכה"ג מע"ר דהא מבואר במרדכי פח"ה פי' תקכ"ח ובראב"ן פ"ב דכתובות דהיכי דאיכא עוד ע"א שמעיד כדבריו אדם מע"ר וע' בבדה"ב להב"י א"ע סוס"י קנ"ב דלפי תי' ב' מוכח דס"ל ג"כ כן וא"כ ה"נ בנ"ד אך בזה מצינו כע"פ דלא ס"ל כן כמ"ש התומים סי' פ"ז סקכ"ו וע' ח"ס א"ח סי' י"א מ"ש בזה וגם מצאתי בבדה"ב להב"י יו"ד סוס"י רכ"ח בשם תשו' ריב"ש דמוכח דלא ס"ל כן אבל גם בלא"ה לפמ"ש השע"מ חו"מ סי' ל"ד סקי"ד להוכיח מד' הרמב"ם פ"ב משבועות הי"ב וחי' הר"ן לשבועות דהיכא דבלא התנצלותו הי' נפסל שוב בכה"ג מע"ר וגם בס' ד"ק סי' ב' העלה דגם בהודה מעצמו אבד חזקתו והוי מינוי בתחלה וצריך שיהי' מוחזק בכשרות בלא פקפוק וע' תשו' הש"מ סי' ב"ב ג"כ בזה ועוד דכבר העלה בס' כנפ"י סי' ב' דרשות ביד ב"ד להעביר שו"ב ע"פ ע"א היכי דהעד נאמן בעיני הב"ד ולא דמי להא דכתובות פ"ה דאין מקרעין שטר ע"פ ע"א אף דמהימן שא"ה דבעהש"ט מוחזק בשטרו אבל מינוי שו"ב לב"ד מסורה לאפרושי מאיסורא וכשהם מאמינים להעד רשות בידם להעבירו ע"ש ואף דמבואר במהרי"ק שרש פ"ב והובא בקיצור ברמ"א א"ע סי' קט"ו ס"ז וב"ש סקל"ג דאין ביד הבעל לומר שמאמין לדברי העד רק היכי דהעד מצוי אצלו תדיר וקים לי' בגוי' טובא אבל אדם אחר אף דמוחזק לאדם כשר והגון לא וכדמוכח בכתובות פ"ה דלא הימני' רבא לר"פ וגם בתשו' הרשב"א כ' דאי מהימן לי' כבי תרי היינו אי מהימן אצלו בכל דבר כשנים דוקא ולא במאמין משום דיש לו חשד על אשתו או משום דהוא חסיד אפי' כר"ח בן תרדיון ע"ש בגוף התשו' וע"ע במהרי"ק שרש כ"ב בזה וכ"ה בתשו' צ"צ סי' ע"ט [ואני מצאתי במד"ר פ' תצא פמ"ו אתה מוצא בשעה שא"ל הקב"ה לך רד כי שחת עמך הי' תופס בלוחות ול"ה מאמין שחטאו ישראל אמר אם איני רואה איני מאמין וכו' וכי אפשר שלא הי' משה מאמין בהקב"ה וכו' אלא הודיע דרך ארץ לישראל אפי' שיהא אדם שומע דבר מן יחידי נאמן אסור לקבל עדותו לעשות דבר על פיו אם אינו רואה ע"ש וצע"ג דבכה"ג לכ"ע נאמן וכהא דבת ר"פ] אבל זה דוקא בדבר ערוה או ד"מ דבעי' תורת עדות אבל באיסורים דבעי' רק שידע אמיתות הדבר הרי גם בעכו"ם אי מהימן לי' אסור וכמ"ש בסוס"י ט"ז בשם הרשב"א ובט"ז סי' קנ"ב סוסק"ד וע' תשו' מהרי"ט בשניות חא"ה סי' א' שביאר ד' הרשב"א דאף דבתחלה הסכים הרשב"א לדברי השואל דדוקא במהימן לי' בכל מילי אבל אח"ז נרתע לאחוריו מכח ד' הרמב"ם ע"ש מבואר היטב ודלא כמהרי"ק וגם ביאר שם דגם לשי' הרשב"א לפי הס"ד היינו רק למעט היכי דמאמין להעד מפני שהוא חושדה ע"י פריצותה אבל היכי דרגל"ד וניכרים דברי אמת הא עדיפא מהיכי דמהימן לי' בשאר מילי ע"ש היטב אבל באיסורים גם המהרי"ק מודה ותדע דהא כבר הבאתי ד' מהרי"ק דבע"א ורגל"ד נאמן וע' תשו' ב"ש חיו"ד סי' ב' וסי' קי"ב ג"כ בזה ותמהני שלא הביא ראי' ממהרי"ק גופי' וכמ"ש ועמש"ל סי' ט"ז סקי"ז בזה. ואף דהמהרי"ט שם העלה דהיכי דאיכא עד המכחיש לעד זה גם במהימן לי' כבי תרי ל"מ כלל אבל היינו בהכחשת עד לגבי עד אבל לא בהכחשת בע"ד כמ"ש מהרי"ט שם להדיא כן. ולכן בנ"ד יפה פסק רו"מ דיש להעבירו כפי ראות עיני ב"ד והנלע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה