אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · סא

ס

אגב אעתיק מ"ש בתשו' להרב המאה"ג מו"ה נפתלי הירץ ני' אבד"ק וואלאטשיסק ברוסיא ע"ד שאלתו בדין שו"ב א' מקהלתו שיצאו עליו עוררים זה כמה שנים עד שהגאון מהרי"א מלבוב אסרו אך רב א' ממדינתו התירו ויען כי יד המחזיקים בו תקופה נשאר במקומו רק שנתקבל שו"ב חדש ורוב העיר אוכלים רק משחיטת החדש והכריחו הצד של שו"ב הישן להשו"ב החדש שירד עמו לדין בפני רב א' ונפסק פשר ביניהם וכ' הרב הנ"ל בפסקו כי יען שהזובחים אין רוצים ליתן להשו"ב הישן כמעט לשחוט כלל יען שרוב העיר אין אוכלים משחיטתו וגם אינו אומן כ"כ במיעוך הסרכות לכן מחוייבים לחלוק א"ע שישחוט כל א' שבוע א' ויוכרחו ליתן לשו"ב הישן לשחוט בשבוע שלו וראייתו מחו"מ סי' קע"א ס"י דאם א"ל טול הגדול ואני הקטן די"ל לא בעינא דשונא מתנות יחי' וה"נ אף שנותן לו שכרו יוכל לומר אינו רוצה לקבל פרס בלא עבודה ורו"מ תמה דשא"ה דשייך לשניהם אבל כאן איך יוכלו להכריח להקהל וקצבים לסבול הפסד עי"ז והיכן מצינו שיוכל פועל לכוף את בעה"ב שיתן לו מלאכה והנה מאוד צדקו ד' רו"מ דגם בלא הי' עליו חשש איסור אם רוב הקהל או אפי' יחידים אין רוצים בו ומשלמים לו כל שכרו אין בידו לכופם וכמ"ש היש"ש פ"ק דחולין ובתשו' רש"ל סי' כ' והובא בקיצור במחה"ש סי' נ"ג סקכ"א הנ"ל ומכ"ש היכי דכבר נאסר מגדול א' הרי בידם להעבירו לגמרי מדינא כיון דפשע באיזו דבר שלא כהוגן וכמבואר ביש"ש ותשו' רש"ל שם להדיא [וכמ"ש בס"ק הקודם] ואין מאכילין לאדם דבר האסור לו ואיך יעלה על הדעת לכוף את האנשים שא"ר לאכול משחיטתו לסגף א"ע בשבוע שישחוט הוא או לכוף הקצבים לשחוט אצלו וגם אם נעשה הפשר בקגא"ס הנה אין ביד השו"ב החדש למחול שיעבודם אחרי שהקצבים ורוב הקהל לא נתחייבו בהקנין בזה וגדולה מזו קיי"ל בחו"מ סי' של"ג ס"ח בהג"ה דאם מחל הבעה"ב למלמד יוכל בעה"ב לחזור בו ולעכבו דא"י למחול שעבודו של הנער וה"נ וע"ע כה"ג בריטב"א כתובות פ"ו בהא דמוכר שט"ח וחזר ומחלו דאי פקח מקרקש לי' בזוזי וכ' לי' שטרא על שמי' דלא יוכל זה למחול לו רק שלא יטרוף מלקוחות מזמן ראשון ופ' בש"ך סי' ס"ו סקע"ז וע' בתשו' נא"ד סי' קל"א בביאור היטב וע"ע בסמ"ע סי' ס' סק"ל ויש לדון בזה מתשו' מהרי"ט ח"א סי' ל"ח אבל התם בנתחייב כפי תיקון העיר ע"ש ותבין ולכן אין בהקנין של השו"ב שום ממש כלל וגדולה מזו מבואר בב"י חו"מ סוס"י של"ג בשם מ"כ בשם תשו' ר"ש על שו"ב ששכרוהו הקהל והקצבים אינם מניחים אותו לבדוק מפני ששוהה יותר מדאי בבדיקה דדרך טבחי גוים להקפיד בכך דנראה דלא גרע מגנבה ואבדה דאע"ג דקרוב לאונס מ"מ מפסיד אגרי' אבל אם מקפידים בדבר שאין דרך להקפיד דמי לאונסין ולא מפסיד אגרי' וכו' ע"ש ונהי דגבי טבחים יהודים כופים אותם בכה"ג אבל בנ"ד שרבים פורשים מלאכול ממנו בודאי הדין עם הקצבים ועוד דגם בלא"ה הקנין בטל דהא הקנין על השו"ב החדש הי' על מניעת השחיטה בשבוע א' ועל שלילת מעשה לא חל קנין כלל וכמ"ש בתשו' מהרשד"ם חחו"מ סי' רע"ד וז"ל כי מה קנין שייך בשלא ימכור וכו' ע"ש ועמ"ש בחיבורי לחו"מ סי' ר"ט ס"ד דגם התחייבות ל"מ בכה"ג לשי' כמ"פ ועשו"ת ב"א חחו"מ סי' כ"ד ושו"ת עט"ח חחו"מ סי' כ"א שפסקו ג"כ בפשי' דבכה"ג ל"מ שוב קנין כלל ויש לדון דבנ"ד שהקנין הי' גם על שאר דברים שוב תליא בהנך דיעות דחו"מ סוס"י ר"ג ועמ"ש בחיבורי שם ולפ"ז יש מקום לדון דכל הפשר בטל עי"ז דהמוחזק י"ל קים לי ועכ"פ לענין חלוקת הזביחה לכ"ע הפשר בטל כחרס הנשבר עכ"ד תשו':

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה