דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · נב
ואעתיק מ"ש בתשו' להרה"ג מו"ה יהושע נ"י אבד"ק יגאלניצא וז"ל מכתבו הגיעני ובדבר מ"ש לאסור את השו"ב מכח מה שהודה לפניו שזה כמה שנים השיג גבולו של השו"ב ר"צ ששחט אווזות ולא נתן לו שכר שחיטה וכ' רו"מ דהוי כחשוד לאותו דבר וכמ"ש בתשו' הרא"ש לענין קהל שתקנו בחרם והנה אם כי קצת אחרוני' כ"כ אבל לענ"ד הוא דבר תמוה חדא דהא מד' תוס' ורא"ש חולין י"ד בהא דהשוחט בשבת שחיטתו כשרה שהקשו דהא מחלל שבת כמומר ותי' דמיירי בצנעה ואי נימא דהיכי דעושה איסור אחר ע"י השחיטה הוי ג"כ כמומר לאותו דבר א"כ אפי' בצנעה יאסר דלא גרע משאר עבירה ואף דלמסקנת תוס' שם ס"ל דבפ"א ל"ה מומר ובפרט באותה שחיטה הרי בתחלה לא הוי ס"ל כן ואפ"ה חי' דמיירי בצנעה ותיקשי כנ"ל ובפרט דהא בצנעה קיי"ל דאפי' עשה כן כמ"פ שרי אף שעושה האיסור בגוף השחיטה וע' שמ"ח סי' י"א ובכ"ש לחולין שם וע' תשו' מהרי"ק שורש קנ"ט דמתני' לא מיירי באחרים עע"ג והעמיס כן בכונת תוס' ע"ש ובע"כ דדוקא באיסור נבלה גופי' הוי חשיד לאו"ד ולא באיסור אחר אף שעושהו ע"י השחיטה. ועוד יש להביא ראי' מהא דנגנבו לו גדייו ומצאן שחוטים דמותרין משום דחשוד על הגניבה אינו חשוד על השחיטה והרי לפמ"ש בנה"מ סי' ל"ד סק"ה דהגונב איזה דבר ועשה בו שינוי הוי בשעת שינוי גזלן מחדש כיון דמעיקרא הוי ברשותי' דמרי' והוא נתחייב רק באחריותו ועכשיו קניי' לגמרי והוכיח כן מש"ס דתמורה וכמ"ד וגם לשי' קצה"ח שם עכ"פ עושה איסור מזיק בהשינוי וע' בריטב"א ואס"ז כתובות ל"ד ע"ב בהא דגנב וטבח בשבת דפטור דאם אין קרן אין דו"ה דמוכח כהנה"מ ויש להעיר לפ"ד נה"מ בהא דסוכה ל' גבי אוונכרי דא"ל ר"ה דלגזזינהו אינהו דלהוי יאוש בידייהו וש"ר בידיכי והא גם ע"י ש"ר יהי' הם הגזלנים כיון דקונים ע"י הש"ר וי"ל עפ"ד ריטב"א קידושין נ"ב דע"י הש"ר של האשה גם האיש קונהו וע' בהה"מ פ"ה מאישות ה"ז ומל"מ שם ובקצה"ח סי' שנ"ג ואב"מ א"ע שם סי' כ"ח סק"ד אבל אכתי תיקשי בהא דליקנינהו בשינוי מעשה והראוני בשו"מ ח"א סי' קכ"ד בזה. ועכ"פ בנ"ד הרי גם לשי' קצה"ח [שעמד] עושה איסור מזיק בהשחיטה וכיון דנקט נגנבו לו גדייו מוכח דגם בהרבה הוי הדין כן וא"כ תיקשי דהא כיון דשחט הראשונה נעשה מומר לאותו דבר ושוב השני' אסורה דאנן קיי"ל דגם בפ"א הוי מומר. ודוחק לומר דתלינן ששחט ב' ראשים כאחד ועוד דא"כ בנגנבו הרבה גדיים לא יהי' הדין כן וז"א כמ"ש הט"ז סי' ב' סק"ט [ובפרט לשי' רמב"ם בפיהמ"ש במתני' דהשוחט בשבת דבתחלת שחיטה נעשה מומר פשי' דתיקשי כן אבל בזה י"ל לפמ"ש תוס' ב"ק ע"א ע"ב ד"ה איה"נ דשחיטה פורתא ל"ש שינוי מעשה לקנות בכך] ואף דהט"ז וש"ך סי' ב' תי' לשי' רמב"ם דס"ל דבודק סכין דהתם הוי ס"ס שמא נתן לאחר לשחוט ושמא בדק הסכין יפה הנה מלבד דבתשו' הרשב"א ח"א סי' ת"א דחה טעם זה כמש"ל סי' ב' שם אף גם י"ל דהתם דאינו חשוד על השחיטה אלא דאינו טורח לבדוק סכין לשי' רמב"ם לכן י"ל דנתן לאחר לשחוט משא"כ אי נימא דהוי כמומר לאו"ד אטו בכל מומר נתלה להקל שנתן לאחר לשחוט ובע"כ דבכה"ג אף שעושה איסור גנבה ע"י השחיטה מ"מ ל"ה כמומר לאו"ד כיון דאין האיסור בשחיטה עצמה אבל כונת תשו' הרא"ש י"ל דכיון דהקהל תקנו שלא ישחטו ופסלו ע"ע שחיטתם אפי' דיעבד כמ"ש התב"ש דמיירי בכה"ג וא"כ שאחד"א וא"כ אם עבר זה ושחט ומכר לאיזה אנשים עובר בלפ"ע וכיון שהוחזק לעבור בלפ"ע שוב חשוד לעבור בלפ"ע גם אם יתנבל דלאו דלפ"ע חד הוא והוי כמומר לאו"ד וגם אי נימא דתקנת קהל רק דרבנן מ"מ גם מדרבנן שייך לפ"ע עתוס' חגיגה י"ח וביו"ד סי' ק"ס ועוד בכ"ד וגם אם לא מכר עדיין הרי מבואר בשמ"ח סי' ב' סי"ח דאפי' לא עשה עדיין רק רצה להכשיל דינו כהוציא טרפה מת"י וה"נ לענין איסור לפ"ע. וא"כ התינח היכי דהקהל פסלו שחיטתו אבל בעשה איסור הש"ג בשחיטה ולא תקנו לאסור שחיטתו עי"ז פשי' דלכ"ע ל"ה כחשוד לאו"ד. ואף דבבכורות ל' ויו"ד סי' קי"ט ס"ד קיי"ל דהחשוד למכור חלב הו"ל דין חשוד לכל דבר השייך לזה כגון אגוזים שא"ה דחשוד עכ"פ להאכיל איסור משא"כ בנ"ד ואטו הגונב בשר נימא דנאסר בשר שחיטתו וכדומה, ועתשו' רשד"ם חיו"ד סי' נ"ג שכ' בפשי' דבהשביעוהו הממוני' שלא יקח חלב בלא שומר גם היכא דמדינא מותר בעבר ע"ז הוי כחשוד לאו"ד וכדמוכח מתשו' הרא"ש הנ"ל ולענד"נ כמ"ש. אבל נראה פשוט דהיכא דבא להשיג גבול חבירו בשחיטה ביד ב"ד והקהל לתקן לאסור שחיטתו ולמנעו מהאיסור כמ"ש כה"ג בחו"מ סוס"י ט"ו ואם עבר אח"כ ושחט שוב הוי כחשוד לאו"ד לכ"ע ובפרט לפמ"ש בש"ע הרב ז"ל דבשו"ב ממונה לרבים גם חשוד לשאר עבירות פסול וע' יד אפרים סי' ב' בשם תשו' פאה"ד וע' בשו"ת זרע יצחק סי' י"ז מ"ש בזה ועמש"ל סי' ב' סקנ"ח עוד בזה. ובתשו' להרב הגאון מוהרא"מ נ"י אבד"ק סניטין הארכתי עוד בזה: