דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · נא
סעי' י"א אם הטילו הקהל וכו' י"א ששחיטתו אסורה וכו' בתשו' הרא"ש שם מבואר דהוא דרך קנס ולא מדינא וכבר ביאר הפר"ח בקו"א דל"ש בזה לומר דאעל"מ כיון דהאיסור אפשר לבטלו כמ"ש בתשו' הרא"ש כלל ט' וכבר האריך בזה בתשו' בר"א סי' ט"ו וסי' י"ט דהרא"ש לטעמי' אזיל אבל לשי' כמ"פ גם באיסור כזה אעל"מ א"כ ה"נ בזה וע' בט"ז סי' רכ"ח סקמ"ד וש"ך סקצ"ו בזה וע' בשו"ת כת"ס חיו"ד סי' א' בזה באורך וע' מהרשד"ם חיו"ד סי' קט"ו שהעלה ג"כ דבחרם על דבר פרטי אעל"מ אך לפ"ז י"ל דהיכי דתקנו בלא חרם דלשי' רש"ל שהובא בט"ז סי' רי"ח סק"ד וש"ך סק"ג דתקנת קהל בלא ח' גם למיגדר מלתא הוא רק מדרבנן א"כ הרי לשי' כמ"פ בדרבנן א"פ מהני ועמ"ש בחיבורי לחו"מ סוס"י ר"ח מכ"ד בזה וכעת נראה ראי' מתמורה ל"ב בהא דהמקדיש עולה לב"ה אסור לשחטה עד שתפדה ופריך מינה לעולא דאמר אין בה אלא עיכוב גזברין ומשני מדרבנן ה"נ מסתברא מדקתני סיפא אם עבר ושחטה מה שעשה עשוי כו' ומוכח דבדרבנן מהני וע' ירושלמי פ"א דחלה ה"א דדייק מהא דאם עבר והביא קודם לעומר דכשר דהוי רק מדרבנן ומוכח ג"כ כמ"ש ועוד דגם אי נימא דבדרבנן ג"כ אעל"מ י"ל דהיינו באיסור מחמת עצמו משא"כ בבדה מלבו דגם לשי' הסוברים דבדאורייתא אין לחלק בזה מ"מ מדרבנן י"ל דלכ"ע יש לחלק כן כדאי' כה"ג בפסחים מ"ח מה טבל מיוחד שאיסור גופו גרם לו אף כל כו' ואי אמרת מוקצה דאורייתא מה לי איסור גופו מה לי איסור א דבר אחר וכו' ומוכח דבדרבנן שפיר יש לחלק כן וה"נ בזה א"ב י"ל דבכה"ג לכ"ע ל"ה איסור מדינא רק קנסא בעלמא ומצאתי בתשו' ריב"ש סי' תצ"ח בדין שגזרו הקהל שלא ישחוט ויבדוק רק הממונים מקהל ור"י שכר העזר של השחיטה מהקהל והתרו בו שלא יבדוק בהמה הנשחטת עבור יחידי וקהל מבלעדי הבודקים והוא עבר בליל ר"ה ושחט ובדק ומכר ליחידים ע"י שלוחו עכו"ם ואסרו הקהל את הבשר מטעמים אחרים והוא דחה טעמם אבל מ"מ השיב דודאי ראוי להקהל לאסור בשר שנשחט ע"י מי שלא נבדק להם למומחה דאע"ג דרמ"אש מומחין הן מ"מ היכא דאי' קמן ראוי למבדקי' וגם בבדיקת הריאה אף דלשי' כמ"פ נאבדה הריאה כשר היינו במקרה פעם א' אבל שיעמוד מי שאינו בקי לבדוק תמיד הוי בכלל מבטל איסור לכתחלה ואסור לכל מי שנתבטל בשבילו ובפרט אם הבהמה שלו וגם הי' נוגע בדבר ע"י ששכר העזר כיון שהוא בעיניהם כנבהל להון עד שהוא שוחט ובודק נגד תקנת קהל שלא ישחוט והוא אינו נמנע מזה לא מפני התקנה ולא מפני החשד ובפ"ב דיבמות ב"ה ע"ב ביחיד מומחה דלא ישאנה מפני החשד ודוקא בשנים אמרו בחולין מ"ד דהוי רק משום הרחק מן הכיעור משא"כ ביחיד וזה הבודק אינו חושש לחשד ואף דגבי שו"ב גם בבהמות שלו אם הוא מומחה ומוחזק בכשרות נאמן כמ"ש הרמב"ם פ"ח ממ"א אבל הרי זה לא נראה בעיני הקהל למומחה ומוחזק בכשרות או אף אם הוא מומחה עשו זאת כדי שלא יבא אחר שאינו מומחה ויעשה כמוהו וזה מורד בתקנתם העשוי' לגדור גדר ראוי הי' להחמיר עליו בזה גם מחמת טעמים אלו וע"ש בסי' חצ"ט שהאריך במה שהכריחו הקהל להחזיר המעות שקבל מהקונים עבור הבשר הנ"ל ופסק דכיון שהבשר עדיין בעין אף דבנ"ד אסור רק מדרבנן מספק שמא לא נבדק כראוי מ"מ כיון שראו לאסור הבשר מחויב להחזיר המעות והם יחזירו לו הבשר ועוד דגם דרך קנס כיון שרגיל לעבור על תקנתם והוא גברא אלמא הרשות בידם לעשות גם שלא מן הדין וכהא דב"ק צ"ו וב"מ ל"ט. ובסי' ת"ק האריך על גוף התקנה שתקנו והכריזו בקנס שלא ישחוט ויבדוק שום אדם זולתי הממונים ור"י טען לנגדם דכיון שמכרו או עזר הבשר בשעה שהי' הכל שו"ב אין בידם לתקן זאת בזמן קנייתו והשיב דהקהל עשו כראוי ובכל קהלות ישראל שיש בודקים ממונים לא ירום איש את ידו זולתם ומכ"ש קונה העזר בעצמו דאיכא חשדא כיון שנוטל מן הכשרות ולא מן הטרפות וכהא דבכורות כ"ט ומה"ט פסקו דלא יטול הבודק כרכשתות ואף דלא דמי דבנ"ד אינו נוטל שכר רק שמפסיד בטרפות ודמי למי ששוחט ומוכר משלו לאחרים אבל מ"מ דומה לכיעור היא וגם כדי להרחיק מי שאינו מומחה ואף שמכרו לו העזר בסתם חלילה להם למכור ע"מ שלא יוכלו לתקן תקנות להרחיק מן האיסור עכת"ד ומבואר דמכח התקנה לבד שתקנו שלא ישחטו ויבדקו רק הממונים לא נאסר הבשר רק אם אסרוהו אח"כ מחשש שמא לא נבדק כראוי וגם הוי רק איסור מדרבנן מספק כיון שלא נחשב בעיניהם למומחה וכשר ושאר טעמים הנ"ל וי"ל דהוא משום דהתקנה לא הי' בחרם. וראיתי לח"א שהביא בשם רב א' דבתקנת קהל שלא ישחטו רק הממונים הוי כאלו פסלו עדותן של השוחטים זולתם ושוב אינם נאמנים לשום דבר דגם באיסורים מהני פיסול עדים כדקיי"ל באהע"ז סי' קל"ד גבי עדי מודעא והוא השיג דהא הרשב"א תמה באמת מה מהני פיסול לגבי איסור ותי' דכיון שפוסל עדיו גומר בלבו ומבטל המודעא ע' בב"י שם א"כ בנ"ד ל"ש זה אבל ז"א דהתם דהוי לקולא הקשה רשב"א שפיר מה מהני פיסולו אבל כאן לחומרא שפיר מהני פיסול עדותן אך דבאמת גם פסולי עדות נאמנים באיסורים ועסי' קכ"ז ס"א בהג"ה בסופה וש"ך סק"כ וע' שו"מ מ"ג ח"א סי' רכ"ד שהעיר מענין פיסול עדותו דעכ"פ יצא מגדר נאמנותו ע"ש וע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' כ"ד וסי' קצ"ו ועמש"ל סי' י"ח סקל"ט: