דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · מט
סעי' ח' ואם לא הגיע כו' לא ישחוט כו' ע' פר"ת סקט"ו דגם לשי' הש"ע אין לסמוך עליו בבדיקת הסכין דפשי' דמאבד הרגשתו בבלבול דעת כ"ש ובסקט"ז כ' ע"ד רמ"א דהכל לפ"מ שהוא אדם דיש אדם שהוא גס בחומר ומתבלבל דעתו בכ"ש יש להחמיר בו טפי וע' כר"ו דגם בעע"ג אין להקל דגרע משוטה כיון שאיבריו כבדים וכן מצאתי בס' תיקוני הזבח למהר"ם בראנשווייג וכ"פ בשו"ת טט"ו מהד"ג סי' ל"ה מדעתא דנפשי' ולא הביא מהנ"ל וע' ד"ק דבבדיקת ריאה חמיר טפי דכמעט א"א בלא הוראה ושתוי אל יורה ובאמת גם בשחיטה מזדמן כמ"פ מידי דתליא בהוראה ופ' תשו' קול אליהו סי' ג' בדין שו"ב שמשתכר תמיד ושוחט דמ"מ אם קיבל עליו באו"ש שלא ישתה עוד נאמן ול"ה בכלל חשיד כהא דסי' ב' ס"ג וסי' קי"ט ס"ח דבנ"ד לאו כ"ע ידעו דמושבע ועומד ע"ז מה"ס ועשו"ת פני"צ הספרדי חיו"ד סי' ה' בזה. וע' שיו"ב כאן ג"כ בזה וע' שפ"ד דבשו"ב ממונה לרבים יש להחמיר יותר וכ"ה בשו"ת טטו"ד הנ"ל ע"ש עוד בזה: