דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · מח
סעי' ז' אם אחר מברך. בט"ז העלה דמצות שחיטה הוא רק על איסור אכילת בשר בלא שחיטה משא"כ בהפרשת תרומה. וכבר תמהו האחרוני' מרש"י גיטין מ"ז ע"ב ד"ה מדאוריית' כו' דביכורים מצוה דרמיא עלי' כו' ול"ד למעשר כו' דמעשר טביל ואסר לי' באכילה ולאו מצוה דרמיא עלי' הוא אא"כ אוכלן או מוכרן וכו' עכ"ל וח"א העירני מחולין קל"ד ע"ב שאני תרומה דטבלא ולא סגי דלא מפריש לה ופירש"י שאוסרת הכל עליו משום טבל לפיכך ע"כ צריך להפריש עכ"ל ומוכח ג"כ דרק משום שבא לאכול אבל הש"ס מסיק שם משום דנתינה כתיב בה ויש להעיר קצת מהתוס' ב"ב פ"א ע"א ד"ה ההוא וכו' דלא חשיבי ביכורים מצוה התלוי' בארץ דלא דמי לתרומה ומעשר וחלה דהתם גוף הפירות מחויבים דטבל נינהו ואסור לאכלן וכו' אבל י"ל בזה ויש להביא ראי' מהתוס' ר"ה ד' ע"א ד"ה מעשרות כו' שכ' דבתו"מ משהפריש עובר בב"ת אבל כל שלא הפריש אינו עובר ובע"כ משום דאין חיוב בזה כשא"ר לאכול אבל בט"א שם חולק על התוס' ומסיק דגם קודם הפרשה עובר בב"ת ויש להביא ראי' להתוס' מגיטין נ"ב ע"א האפטרופסין תורמין ומעשרין לאכול ולא להניח וברש"י משום דהיתומים יעשרו כשיגדלו ועושין להם שופר ולולב וכו' ואם אי' דבג' רגלים איכא ב"ת גם קודם הפרשה א"כ אמאי אין תורמין בכה"ג ובע"כ כתוס' וע' ירושלמי רפ"ג דשקלים ה"א המשהה טבלו עובר בב"ת אבל בפ"מ וק"ע לחד פי' כ' דבלשון בתמי' קאמר ולפי' א' של ק"ע קאי על מעשר בהמה וע' ירו' פ"ה דדמאי ה"א זאת אמר חלה א"ב משום בל תאחר אבל לפמ"ש הפ"מ קאי לענין קדימתה למע"ש וע' בר"ן פ"ק דפסחים במה שחילק בין מצוה חיובית דיש לברך בלמ"ד והיכי דאינה חיובית בעל והביא שם מתוספתא דבתרומה מברך להפריש ומוכח דתרומה חיובית משא"כ שחיטה וכמ"ש הט"ז וע' ירו' פ"ט דברכות ה"ג בזה וע' תשו' מהר"ח א"ז פי' קכ"ח בהא דבשחיטה ותרומה וכדומה מהני שליחות שעיקר מצותם הוא רק שתהי' מתוקנת העיסה והבהמה ול"ש בזה מצוה בו יותר מבשלוחו אבל גם במצות לימוד בנו כ"כ והתם ודאי חיובית הוא רק דס"ל דהמצוה רק שיהי' למוד וע' במג"א רסי' ח' שכ' בפשי' דלא כהט"ז וכ"ה בפר"ח כאן וע' ביאור הגר"א לאו"ח שם שתמה על המג"א ושוב מצאתי בתשו' מהרי"א יו"ד סי' רמ"א שהשיג עליו בזה ומש"ש מירושלמי דשקלים ראי' לתוס' ר"ה דבריו תמוהים למעיין וע"ש עוד שהביא ד' המקנה רפ"ב דקידושין שכ' בפשי' דתרומה א"ב חיוב ולא הביא ד' הט"ז כלל וע"ע בכ"מ פ"ד מתרומות ה"ט בשם רי"ק. וע' שו"ת טטו"ד מ"ק סי' י"א מרש"י ותוס' קידושין כ"ו וב"מ י"א בזה אבל אינו מוכרח כלל ומש"ש אי שייך בתרומה מצוה בו יותר מבשלוחו לא ידע מד' מהר"ח א"ז הנ"ל. ובגוף מצות שחיטה שכ' הט"ז ע' עצ"ל שתמה עליו מהרא"ש פ"ק דכתובות וע' רמב"ן בהקדמתו לס' המצות שרש א' שביאר בזה ד' הש"ס פסחים ז' לא סגי דלא שחיט דאין המצוה לשחוט רק שלא לאכול בלא שחיטה וי"ל דתליא אי הוי דק תיקון הלאו וע' בפתיחה וע' תשב"ץ ח"א סי' ק"מ שהוכיח דשחיטה אינה מצוה ומברכין רק שלא יאכל נבילה וע' ח"ס או"ח סוס"י נ"ד שנשאל על הט"ז דהא אין מברכין על שלילה כמ"ש הרא"ש ור"ן פ"ק דכתובות ע"ש מ"ש בזה וגם הוא לא ראה דברי תשב"ץ הנ"ל וע' תשו' רשב"א ח"ג סי' רפ"ג וע' באו"ה שער נ"א דמה"ט אין מברכין על הגעלה וע' רא"פ סי' ל"ט סקי"ט בזה [וע' מש"ז שכ' לדינא דאם אחר יכול לתקוע אין לחלק המצוה אלא אחר מברך ותוקע והעירני ח"א מהא דאו"ח סי' תרצ"ב ס"א בהג"ה וירושלמי שם דמוכח להיפוך דגם לכתחלה מותר שיברך אחר]: