אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · כד

כג

ובעיקר דין הכלים שצדדו האחרונים משום דיש להם חזה"ת הנה הט"ז כ' בפשי' להוכיח מגטין ל"א ורש"י שם דל"מ וע' מש"ז סק"ו אבל יש לתמוה דהט"ז בעצמו סי' קכ"ב סק"ד השיג על רש"ל בדין אם נאמן עכו"ם לומר על הכלי שהוא ב"י וכ' רש"ל דהכלי בחז"א דכבר נשתמשו בו ואתה בא להתיר מכח ס"ס לכן נאמן העכו"ם והט"ז תמה דמאי חזית דאזלת בתר חזקת הכלי זיל בתר חזקת התבשיל שבשלו עתה בו שי"ל חזה"ת וכהא דסכין אתרעי בהמה לא אתרעי ובאמת שד' הט"ז דהכא מסתברין דכה"ג כ' הריטב"א עירובין ל"ו בשם הר"מ בר שניאור בהא דאמר רבא התם תרי חזקי לקולא הכא חדא חזקה והקשו הא גם בתרומה שנטמאת איכא ב' חזקי דהאיכא חזקת גברא בתחום ביתו וכן במקוה שנמדד ונמצא חסר איכא חזקת טהרות ותי' הרמב"ש דלעולם לא מצרפי' חזקה כ"א כשהספק בא ממנו ולא על חזקה הבאה מאלי' ואין לנו עסק בה ואין אנו צריכים לדון עלי' ע"ש וביאור הדבר דבתרומה ונטמאת אם באנו לדין על הטומאה אין לנו הכרח עתה לדון על העירוב דגם אם לא הי' מניח עירוב הי' לנו נ"מ לדין אם היא טמאה לכן יש לנו לדין רק על הסובב ומסובב ולא על המסתעף ממנה וכן במקוה וגם בחי' רמב"ן ור"ן נדה י"ח העלה כן וחולק בזה על רש"י שם וע' מל"מ פכ"ה מטו"מ בשם ריטב"א ג"כ כן וע' בסד"ט סוס"י קצ"ט שהביא ג"כ ד' ריטב"א בשם רמב"ש הנ"ל והביא בשם תשו' מים עמוקים להרא"מ סי' כ"א שכ' וז"ל נ"ל הא דלא משני גמ' גבי מ"ט דשמאי משום העמד טהרות על חזקתן שהוא חזקה מעליא אבל [לא] אמרו העמד אשה על חזקתה שהוא חזקה גרוע משום דבכ"מ שאמרו העמד דבר על חזקתו לא אמרו אלא באותה דבר עצמו שבו נולד הספק כגון ספק נגעו הטהרות ספק לא נגעו אמרי' העמד טהרות על חזקתן ובנ"ד דספק ראתה האשה או לא שהספק נולד בה תחלה העמד אשה על חזקתה אבל הטהרות שנשתמשה בה האשה לא נולד בהן הספק תחלה אלא מכח הספק שנולד באשה א"ל בהן העמד טהרות על חזקתן אלא כדי להתעזר לחזקת האשה לבד לא לעצמן והא דמשני משום דאיכא למימר העמד כלים ע"ח ואימר לא נטבלו אינו אלא לחת סיוע לריעותת המקוה לטמא טומאה ודאית והמקשה לא הבין זה וחשב שהוא אומר זה לעצמן ולא לתת עזר לכן הקשה אדרבא העמד מקוה ע"ח וכו' עכ"ל ועפ"ז תי' קושי' מהרש"א שם בסוגי' ע"ש אבל מהתוס' עירובין ל"ו הוכיח שם דלא ס"ל כן וע' שעה"מ פ"ה מתרומות שהעיר ג"כ בזה וגם הוכיח מהר"ש פ"ב דמקוואות מ"ג דס"ל כהתוס' וגם ברש"י ותוס' נדה י"ח מוכח דלא ס"ל כן שהרי הרמב"ן חולק עליהם באמת מה"ט וע' תשו' נו"ב מ"ת יו"ד סי' קכ"א שהאריך בהא דסי' ק"ז ס"א בהג"ה דיש להתיר הכלים שי"ל חזה"ת מד' ריטב"א קידושין ע"ט ומל"מ פכ"ה מטו"מ הנ"ל והוכיח ג"כ דרש"י ותוס' לא ס"ל כן וגם הרי הש"ך שם פסק דדוקא אחר מעל"ע יש להקל ובדרבנן גם הריטב"א מודה ועוד דהתם ל"ה תרתי דסתרי דאפשר דבהכלי לא נבלע אחר שנתמעט משיעור ס' וספק זה על הכלי עצמה ואינו סותר לחזקת המאכל ע"ש באורך והמעיין בתשו' מהרי"ל סי' קנ"ב שרמז אליו הש"ך סי' ק"ז (ומצוין בטעות לסי' קס"ב) ימצא שרמז לכל הנ"ל וז"ל ק' כיון דטכ"ע מה"ת הרי יהבא מחבת טעם בתבשיל ונ"ל דלא התיר אלא אחר שנפגמה דהוי סד"ר דנט"ל ולהכי סמך אחזקה לכתחלה וכה"ג בפ"ק דפסחים ספק וספק הוא כדר"א כו' דבאיד"ר סמכי' אחזקת חבר. ועוי"ל דהבצים הוי כמו א"א שלא נאסרו מקצתן או שנשתיירו מקצתן. במחבת או ע"י עירוי נגעו בהדדי ואע"ג דבתר חזקה אזלי' גם בא"י להיות אמת כגון ב' נזירים וב' שבילין מ"מ בבת א' אסרי' מדרבנן משום חוכא ואטלולא והכא בב"א הוי אבל המחבת י"ל חזקה דשמא לא נשתייר ולא נאסרה כלל אבל הבצים יש שא"ל חזקה ומכח זה אסרי' לכולהו ובנ"ד בב' חתיכות בשר וא' נולד בו ס"ט והב' נתבשלה עמו ומכירים אותה אין לדמות כלל לזה דכיון דחתיכה א' י"ב ס"ט חשוב בודאי וקא בלעה טעמא דאיסורא וודאי דמה"ט לא עבדינן ס"ס מביצת טרפה ובכל דוכתי חשוב ספק א' כודאי ועוד צ"ע אי מהני חזקה דהך חתיכה לאידך דכה"ג מחלק ר"א בפ' המדיר רישא מנה לי בידך סיפא לאבא בידך ואע"ג דבנגע חשבי' לחזקת גברא וכן במקוה ופרה י"ל דכל הני עיקרא אתי לבטל חזקת גברא אך חזינא דלא אזלי' בשום דוכתי אלא בתר מלתא דאתייליד בה ספיקא ול"א בתר חזקת טהרה והני דלעיל משום תר"ל עכת"ד שם ואם כי יש לדון בדבריו טובא מ"מ העתקתי דבריו יען כי אין הספר מצוי. ועתשו' מבי"ט ח"ב שאלות השניות סוס"י ק"ס ג"כ בזה ודבריו צע"ק דבסד"ר גם המאכל שרי וי"ל למעיין וקצרתי. ואולם סתירת ד' הט"ז הנ"ל מסי' קכ"ב י"ל דדוקא הכא דהוי תר"ל דהוי כודאי מחמיר משא"כ התם הרי גם גוף הכלי יש בו ספק וע' גו"ר כלל ס"ב ותבין וע' שפ"ד סי' פ"ו סקי"א מ"ש עד המנ"י אמאי לא נגרר הביצה אחר העוף כמ"ש הט"ז סי' א' ותי' דספק בשחיטה לאו ודאי הוא וזהו כמ"ש אבל לשי' רמב"ם גם תר"ל רק ספק ועמל"מ פ"י ממקואות ושעה"מ פ"ה מתרומות וש"ש ש"ג פ"א ופ"ב בזה ובפרט גבי שוחט דאיכא ס"ס לכ"ע לא הוי ודאי וע' בח"ד בליקוטיו שדחה מה"ט ראיית הט"ז ממקוה. וע' בש"ש ש"ג פי"ח שתי' קו' שפ"ד סי' פ"ו הנ"ל בפשיטות. וע"ע באו"ה כלל כ"ז דין י"א שהביא ג"כ דין הכלי' שהובא בסי' ק"ז וסיים דה"ה בנשפך במבשא"מ וספק אם הי' ס' מוקמי' הקדרה בחזה"ת ע"ש וצ"ע מהנ"ל וע' תוי"ק רסי' צ"ח:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה