דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · כג
ובדין נמצא סכינו פגום ואינו מרגיש בבדיקת הסכין ראיתי בשו"ת אבקת רוכל סי' ר"ח תשו ר"ש פוקו בטבח שלא הרגיש פגימת איגרת כדיהבי לי' סכין למיבדקי' והוכיח מהש"ס ורש"י בחולין י"ח דגם בשוחט לאחרים ונמצאת סכינו פגום מעברינין לי' כיון דהוי מדינא ולא קנסא ואם נמצא פגום אח"ש י"ל דהוכיח סוע"ת והוי ס' בשחיטה על הבשר והכלים והא דאמרי' סכין אתרעי בהמה לא אתרעי היינו לר"ח אבל לר"ה כל סב"ש גם בסכין וגם להתוס' דעצם ודאי פוגם משמע דאי ל"ה קרוב לודאי אסור וגם לתי' התוס' דהוי ס"ס מוכח דספק א' אסור וא"ל דרמאש"מ כיון דאתרע לפניך וכדקיי"ל בגבינות דאסורות דהוי חזקה שלא נתבררה ואף דבפ"ק דכתובות לר"ג ור"א נאמנת התם טוענת ברי אבל הכא השו"ב בעצמו אינו יודע אם לא הו"ל הרגשה דהא גם השתא לא ידע וגם שא"ה די"ל מגו משא"כ הכא אך לשי' ר"ש דמתיר הגבינות משום רובא י"ל דה"ה כאן וי"ל דשא"ה דרוב בהמות כשרות ונשחטה בחזה"ת אבל הכא בחז"א עומדת ורמא"ש איתרע לפניך ובודאי היכי דנמצא שא"י ה"ש איגל"מ למפרע דכל מה ששחט ספק נבלה וה"נ באינו בקי בבדיקת סכין ואפי' אמר ברי ששחט יפה כל מלחא דל"ר וכו' ולכן גס הכלים אסורים למפרע וכדקיי"ל בכחם שנמצא בחלוק מטמא למפרע עד שתאמר בדקתי את החלוק אך מ"מ בנ"ד יש להתיר למפרע דיש לתלות שנבהל עתה בפני החכמים בעמדו לפני גדולים ולא הי' שעת שחיטה ולכן לא הרגיש הפגם בסכין עכת"ד והב"י כ' ע"ז בקיצור שהדברים בטעמן ואין להרהר עליהם ע"ש ולא הביא כלל דברי האגודה וכפי הנראה מיירי בלא נטל קבלה מעולם והנה בשו"ת גא"י חיו"ד סי' ל"ב האריך לצדד דבהרגשה גם הט"ז מודה דבזה י"ל דאבר ההרגשה בפעם א' וכמ"ש גם בכנה"ג והאריך בזה ולא ראה ד' א"ר הנ"ל וגם בתשו' מש"נ סי' כ"א החמיר מאוד בדין שו"ב שאינו בקי בהרגשה ואסרוהו דגם הכלים שאב"י אסורים דל"ה סד"ר כיון דבהמה בחז"א וסכין בחזקת פגום כדמעיקרא ולכ"ע אסורים הכלים ע"ש וע' ביא"פ בשם תשו' מ"מ סי' י"ז ושם מבואר דמיירי שלא הרגיש בפגימה דקה קטנה שאינה מורגשת בנקל ובזה היקל אם יש לחלוח בעייפות וכדומה דפגימה כ"ש לא שכיח. והנה מ"ש דלא שכיח הוא תמוה אבל מצאתי בכס"ד שבשו"ת בש"ר לסי' רצ"ט בסופו שהעלה דכיון דלהרא"ש בעינן פגימה כחגירת צפורן וגם להחולקים נראה דאסור רק מדרבנן א"כ אם נמצא השו"ב שאינו מרגיש בפגם שאינו כחג"צ יש להקל למפרע ע"ש ועמש"ל אות כ"א דבדרבנן גם בתרל"ר יש להקל וה"נ בזה וע' בד"ק סי' י"ח סקכ"ז שצידד ג"כ בכה"ג והניח בצ"ע וע' בשיו"ב פי' זה אות ז' שהביא בשם קרן אור די"ט שפסק דשו"ב שנמצא בסכינו פגם פחות מחג"צ דאין להעבירו והנה מ"ש השיו"ב דאין להעבירו הדבר פשוט דהיינו רק בנמצא פ"א בסכינו כן אבל לא ברגיל בכך או שאינו מרגיש פגם כזה וודאי צריך להעבירו רק לענין למפרע יש לצדד להקל וכמ"ש וע"ע בד"ק סי' י"ח סקכ"ג וגה"ק שם. וע' עקרי הד"ט סי' א' אות י"ב בשם תשו' ד"מ ח"ג סי' ג' דגם הכנה"ג לא התיר רק להלכה ולא למעשה והבל"י בשו"ת שבסופו סי' א' מסיק להקל למפרע במחוסר הרגשה והביא בשם כמה אחרוני' שנחלקו בזה ומסיק ג"כ להתיר הכלים שאב"י אם א"א בהגעלה כגון כ"ח ע"ש וע' בד"ק סי' י"ח הנ"ל בדין שו"ב שלא הרגיש והתנצל שע"י בהלה ופחד לא הרגיש דהוי טענה גרועה ואיכא חשש מכשול ג"כ ע"י בהלה אבל כבר הבאתי בשם תשו' אבק"ר להקל בכה"ג וע' שיו"ב סי' זה אות ח' ג"כ בזה ועמש"ל סוס"י י"ח סקמ"ח עוד בזה וע' שיו"ב אות ה' בדין שו"ב שהשחיז סכינו בפני ג' ואמר שהסכין כבר כשר ונמצא פגום ואח"כ הראה להם סכין אחר ואמרו ב' מהם שהוא כשר והשלישי אמר שהוא פגום והביא בשם תשו' קול אליהו סי' א' דהשו"ב אתרע חזקתו ויש לחוש לשלישי ובפרט שהוא ת"ח ועדיף כתרי ומחויב להראות עוד ג' סכינים יפים וכשרים לכ"ע ואז ישוב לכשרותו ע"ש אבל מצאתי בשו"ת פני יצחק הספרדי חיו"ד סי' ה' שכ' דמדינא סגי בהשחזה פעם א' ורק לחומרא בעלמא הצריכו להשחיז ג' פעמים והיכא דיש לתלות בבהלה וכדומה אין להחמיר וסגי בפעם א' ע"ש וע' בשו"ת חמר"א סי' א' בדין הרגשה הנ"ל שפסק ג"כ דאם אינו מרגיש בפגימות דקות מאוד אין לאסור למפרע דיש לתלות שאבד עתה הרגשה זו אבל באינו מרגיש גם בפגימות גדולות א"א לתלות שאבד עתה ההרגשה והביא מדברי תוי"ק בזה יעי"ש עוד בזה.