דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · יח
ובדין חשוד כבר האריכו האחרונים ומקודם אבאר מהות חזקת כשרות דהנה הפ"י בגיטין י"ז כ' דהוא מטעם רוב דרוב ב"א כשרים וע' תומים סי' ל"ד סקי"א בשם תשו' פ"מ ואולם בשו"ת ב"א חיו"ד סי' ב' הביא הג' רמ"ט דהיא חזקה עצמיית שנפש האדם ביום הבראה היא טובה והב"א כ' די"ל דכיון דקודם שנעשה בר עונשין הוא כשר מוקמי' לי' אחזקתו שלא נעשה חשוד אח"כ. ולכאורה הוא תמוה דהא בקטנותו ל"ה בחזקת נאמן וכשר לעדות וצ"ל דכונתו דגם ברגע שנעשה בן יג"ש ע"פ רוב לא עבר עבירה ברגע זו הראשונה ושוב מאותה שעה והלאה מוקמי' לי' בחז"כ אך דמ"מ תיקשי איך נאמנים מה"ט להוציא ממון ונגד חזקה נימא סמל"ח ובפרט לר"ע דחייש למיעוטא וצידד די"ל דהוי חזקה דאתי' מכח סברא כמו חזקת אא"פ תו"ז וא"א מעיזה דמהני כמ"ש תה"ד ושוב פקפק וצידד די"ל דמתחלה דנים על העדים והוחזקו בכשרותן ושוב מהני גם בבאים להוציא ממון וכמ"ש כה"ג בתוס' חולין צ"ו גבי פלניא דההוא סימני' גם י"ל דהוי חזקה וגם רובא עכתו"ד שם. והנה מ"ש מהתוס' חולין צ"ו המעיין שם ימצא דאדרבא בתחלת הדיבור שם במה שהקשו אהא דסמכינן אסמנים למיקטלה מוכח דלא ס"ל סברא זו וע' בש"ש ד"ש פ"ד ותשו' ח"ס יו"ד סי' קע"ה וט"ג לגיטין כ"ח ותשו' רע"א סי' ק"ז אבל הדבר מבואר ברי"ף פ' החולץ בהא דאשתמודענא דאחוה דמיתנא הוא ואם כי בתשו' נ"ב מ"ק א"ע סי' כ"ט הבין דהתם טעמא משום דעל"ג וכדבריו נראה ברא"ש ב"ב פג"פ סי' י"ז אבל בחי' רמב"ן נדה מ"ח מפורש דטעם הרי"ף משום דלאו אמלתא דאיסורא קא מסהדי אלא מלתא בעלמא מגלו ע"ש. ואולם בתשו' ריב"ש סי' קצ"א העלה דהרי"ף לא קאמר רק היכא דמעיד קודם מעשה אבל בשעת מעשה לא מהני וכדבריו החזיק בתשו' פ"י ח"ב סי' פ"ו אבל מה שתמה שם על הב"י שלא הביאו במחכת"ה נעלם ממנו דברי הב"י בא"ע סי' קנ"ז שהביא ד' ריב"ש וכ' דאין נראה כן מד' הפוסקים ובתשו' לק"ק באלחוב הבאתי מתשו' מהרי"ק שרש קע"ו ורדב"ז ח"א סי' ל"ו ומהר"ן לנדה מ"ח ועוד כמ"פ דלא קיי"ל כהריב"ש בזה ואכ"מ וכבר הביאו האחרונים מד' רמב"ם פט"ז מסנהדרין וע' בפ"י בקו"א לקידושין ס"ג בזה וע' במל"מ פ"ג משגגות ה"ב שד"ז נלמד מירושלמי דנזיר דבנהג נזירות ע"פ ע"א ואח"כ שתה יין דלוקה ובאמת שהדבר מפורש ביותר בירושלמי פ"ו דסוטה ה"ב גבי חלב גופי' וע' בשיו"ק שם ויש להעיר מירושלמי פ"ב דכתובות הי"ב בהא דאלו נאמנים להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן וכו' מהו להוציא ממון מתוך עדותן היך עבידא הי' הכל יודעין עד שדה ראובן תחום שבח ובאו ואמרו עד כאן היינו באים בשבת ונמצאת השדה של ש' מהו מפיקתה מן שמעון ומחזרתה לראובן וכו' וע"ש עוד כמה בעיות בכה"ג ולא פשיט מידי ואולי דוקא בקטן שאינו בגדר עדות כלל גם באיסורין של תורה מיבעי' לי' ובזה מיושב מה שהק' בשיו"ק שם אמאי לא בעי הכי בגדול שהעיד על תחום שבת אם נאמן להוציא ממון עי"ז וע' בש"ש ש"ו פ"י שהעלה דדוקא אם הוחזק כבר מקודם ע"פ ע"א א"כ יל"ע בערים מעידים לפנינו ולא הי' לנו עד עתה שום נ"מ להחזיקם בחז"כ אמאי מהני עדותן בממון: