דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · יב
בשמ"ח ס"ט כ' דבזה"ז לא סגי במסתפק ושואל אבל בש"ע הרב מלאדוי ז"ל חולק עליו והעלה דגם בזה"ז אם יודע דינים המבוארים בש"ע כפי שכתב הרמ"א סי' זה ס"ב ובשאר דינים מסתפק ושואל סגי ובלבד שלא יאמר על אסור מותר וכן בבדיקת הריאה יהי' בקי בדינים השכיחים והשאר יהי' מסתפק ושואל ואדרבא זה יהי' עדיף יותר שישאול ספיקותיו מהרב ולא יורה בעצמו מתוך ספרי הקיצורים ולכן נכון שלא יחזור על כל חילוקי דינים שבספרי הקיצורים ע"ש וע' תשו' מהר"ם שי"ק יו"ד סי' ו' דאם לא ידע דינים שאינה מצוים אף דשלא כדין הוא מ"מ אין להחזיק עי"ז ריעותא לחוש גם לדברים מצוים ע"ש וע' שו"ת זי"צ סי' ט"ו שצידד דבזה"ז א"צ שידע די שהיות מצטרפות כיון דקיי"ל דכל שהי' אסורה במשהו ואף דיש נ"מ בזה גם לדידן כמ"ש התב"ש ופמ"ג סוס"י כ"ג מ"מ הוי דבר שאינו מצוי וסיים דאין לבדוק כלל בזה"ז בדין זה וע"ש סי' י"ד שנעלם ממנו במחכ"ת ד' שמ"ח ותקנת קדמונים הנ"ל וע' בד"ק סק"י דאף דבזה"ז מחמירים במסתפק ושואל היינו בדבר שא"צ שאלת חכם אבל בדבר שאין השו"ב מורה בלא ש"ח סגי גם בזה"ז במסתפק ושואל וע' פר"ת סי' זה סק"ד דהא דסגי במסתפק ושואל דוקא שיהי' ניכר מדבריו שאינו מתחכם מהשואלים לומר ד"ז הייתי מסתפק ושואל אלא יהי' ניכר מדבריו מנין נפל לו הספק דאל"כ כשיבא לידו הדין לא יסתפק והוי כאומר על אסור מותר וע' בש"ע הרב דגם דין אומר על אסור מותר דוקא באומר מותר גם לכתחלה אבל ביודע שאסור לכתחלה עכ"פ רק שאמר מותר דיעבד י"ל דאין לאוסרו דבודאי נזהר מלעשות כן וחזקה שאין קלקול יוצא מת"י ואין לפסול שחיטתו בדיעבד עכ"פ ע"ש וע"ש עוד דא"צ לבדוק בזה"ז את השו"ב אחר שכבר נטל קבלה גם אחר זמן מרובה אם עוסק בשחיטה והוכיח כן מהרמ"א ס"ב ודלא כהשמ"ח ס"ז אבל אם עבר זמן רב שלא שחט צריך לבדקו שנית כבתחלה ע"ש ונ"ל דאם פשע השו"ב באיזה דבר שלא כהוגן כיון דנהגו לכתוב בכתב קבלה ובלבד שיהי' נזהר בכל מה שצריך השו"ב להיות נזהר א"כ בפשע ועשה שלא כהוגן כגון שנשתכר ושחט או שאינו שוקד על לימודו וכדומה שוב נתבטל רשיון הקבלה וצריך הרב לבדקו וליתן לו קבלה שנית ועמש"ל סי' ב' סקי"ז וכן מצאתי בשיו"ב סי' זה אות ב' בשם קול אליהו דבזה"ז יש לב"ד ליזהר באם אין השו"ב חוזר על לימודו כראוי לבדוק אחריו גם אחר שנטל קבלה וצ"ע שלא נהגו כן ועמש"ל סוס"ק י"ג בשם שאילת יעב"ץ בזה ומצאתי בפר"ח סי' י"ח סקל"א שכ' וז"ל ובעי למיבדק להו בהפלגת הימים כי ישתנה האדם ומהגם ברוב ימים הולכים ומתמעטים החושים וזקן עכ"פ לא יבדוק הסכין ולדידי חזי לי דכל בן אדם המזלזל קצת במצות א' ממצות התורה קים לי בגוי' דלא רמי נפשי' למיעבד בדיקה הצריכה לסכין כאשר צונו ד' ומהגם כאשר ירבו עליו הזבחים וכו' עכ"ל. והנה במ"ש לעיל בדין דברים שאינם מצוים העירוני מרש"י ותוס' קידושין ו' סוע"א בד"ה אפילו לא שמיע לי' וכו' ליכא למיחש להכי דלא שכיח כולי האי וכו' דמוכח דגם במי שממנים אותו על גיטין א"צ להודיעו מלתא דל"ש וא"כ ה"ה גבי שו"ב נראה כן ולזה העירני תלמידי החריף ובקי מו"ה יהושע ני' מפה"ק: