דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · יא
ואם בא שוחט ובודק לשחוט ואומר שיש לו כתב קבלה ואינו ת"י. נראה דנאמן דהוי מלתא דעל"ג ואפילו אומר שנאבד מידו כיון שאומר שקיבל מרב פ' ועודנו חי הוי על"ג וכדאי' ביבמות ע"ז ע"א שא"ה דשמואל וב"ד קיים וע' נ"ב מ"ק חע"א סי' כ"ט שהקשה מיבמות מ"ז דלרמב"ם ורא"ש אפי' אמר נתגיירתי בב"ד פ' אינו נאמן והעלה דבאתחזיק איסורא אינו נאמן גם בעל"ג ולפ"ז י"ל דבנ"ד אינו נאמן אבל בש"ש ש"ז פ"ו דחה ראייתו דשא"ה בדף מ"ז אם אין מאמינים לו הרי הוא עכו"ם ולא חייש בעל"ג ע"ש אבל צ"ע דהא השיך יו"ד סי' צ"ח סק"ב הביא בשם ריב"ש דגם בעכו"ם נאמן בעל"ג וי"ל דבנוגע בדבר ועכו"ם בזה אינו נאמן בעל"ג אבל בישראל נאמן בכל גווני ויש לדון וליישב הסתירה מדף מ"ז לדף ע"ז דהיכא דמעיד על אחר רק דממילא יגיע הנאה גם אליו בזה נאמן בעל"ג משא"כ במעיד על עצמו וע' יבמות צ"ח ע"א שא"ה דקאמר מעשה אחרינא בהדאי ופירש"י דמיגו דמהימן אהא וכו' ועתשו' נו"ב מ"ת א"ע סי' קכ"ח כעין זה ויש להביא ראי' מבכורות ל"ו דנוגע נאמן בעל"ג ואתחזיק איסורא וע' בב"ש א"ע סי' ק"כ סק"ה מפורש כן אבל בתשו' נט"ש סי' ס"א העלה דשא"ה דהוי רק חשש מדרבנן ובמק"א הבאתי מד' ספר המכריע סי' מ"ד דמבואר דגם בנוגע ואתחזיק נאמן בעל"ג וע' בשו"ת הש"מ סי' ס"ה אות ע' ותשו' פ"י סי' ס"ג ס"ד ועכ"פ בנ"ד דהוי רק תקנתא דהא מדינא רמאש"מ נלע"ד פשוט דמהני סברת על"ג לכ"ע ונאמן בכה"ג. אך אם יש פנאי לבדקו אם יודע ה"ש טרם שיצטרך לשחוט י"ל דכיון דאיכא לברורי מבררינין וע' בד"ק סק"ה דמשמע דדוקא אם יש עדים שהי' לפני מו"צ נאמן לומר שהמו"צ בדקו ולענד"נ כמ"ש. וע' בפ"י חולין ג' ע"ב דגם בזמן הש"ס שהי' מחויב להראות סכינו לחכם הי' השו"ב נאמן לומר שהראה סכינו כיון דהוי רק משום כבודו של חכם ולענ"ד גם בלא"ה נאמן כיון דהוי על"ג וכמ"ש. [א"ה צבי בהמ"ח ולענין אם שחט ע"ס דבריו שיש לו קבלה מחכם פ' ואח"כ בא החכם והכחישו והשו"ב אינו לפנינו לבדקו עתה או אפי' אם בדקוהו עתה אי הוי כשחט בלי קבלה ע' ביו"ד סי' קפ"ה בהג"ה וסי' קכ"ז ובט"ז שם סק"ז ובסי' קפ"ה סק"ג ובפת"ש סק"ז ע"ש]: