דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · י
בתשו' חו"י צידד להקל לשחוט עופות בלא סמיכה לכבוד יו"ט משום שמחה והובא בפ"ת ואני תמה דהא מבואר בפסחים ק"ט דדוקא בזמן המקדש אין שמחה אלא בבשר אבל בזה"ז אין שמחה אלא ביין וגם בזמן המקדש יוצא בכסות ויין כדאי' בפסחים ע"א ועתו"ס יומא ג' ע"א ד"ה פז"ר וכ"ה בריטב"א קידושין ל"ד דבזה"ז אין שמחה בבשר ועתוס' סוכה מ"ב ע"ב ד"ה לולב ג"כ בזה וע' בר"ן שם דשמחה בבשר גם בזמן המקדש הוא רק למצוה מן המובחר ולא לעכב וע' בתר"י רפ"ג דברכות שכ' דאכילת בשר בשבת הוי רק רשות והובא גם בש"ך יו"ד סי' שמ"א סק"ז אבל יש לחלק בין שבת דלית בי' משום שמחה רק עונג כמ"ש הבכ"ש תענית דף ל' וכ"ה בתו"ח חולין סופ"ק דרק שמחה רוחניות איכא בשבת ולא שמחה גופניות. וז"ש ישמחו במלכותך ע"ש וכ"ה במלחמות סוף מ"ק להדיא ועתוס' מ"ק כ"ג וכן מצאתי בתשו' מהר"י מברונא סי' קכ"א שכ' בפשי' דשבת איקרי עונג ולא שמחה וכ"ה במהרי"ל הל' יו"ט בדין תענית חלום דדוקא בשבת דהוי רק משום עונג שרי להתענות במצטער דעונג הוא לו אבל ביו"ט דאיכא שמחה אסור [אבל בא"ר סי' תקכ"ט הביא בשם שכנה"ג דמנהג להתענות גם ביו"ט ת"ח ע"ש וכ"נ דעת הרמ"א שם ס"ב ע"ש] וע' בספר חסידים סוס"י רע"א וכ"ה בב"ח או"ח סי' תקצ"ז דבשבת רק עונג וביו"ט שמחה ע"ש. אבל מצאתי בב"י או"ח סי' רפ"א בשם שבולי לקט בשם ר"כ צדק דהא דאמרי' בשבת ישמחו וכו' משום דאמרי' בספרי וביום שמחתכם זה שבת ע"ש אבל המעיין בספרי ומצא דיר"נ פליג עלה ואמר אלו התמידין ומצאתי ברא"ש פ"ד דר"ה ומרדכי בשם גאון דביום שמחתכם קאי על ר"ה וע' בק"נ אות ע"ה שם בזה וע' בחי' הר"ן לשבת דף ס' ע"ב גבי סנדל המסומר משמע דגם בשבת איכא שמחה ע"ש ועכ"פ כיון דבזה"ז ליכא שמחה בבשר גם ביו"ט א"כ בין בשבת בין ביו"ט קשה להתיר לשחוט בלא קבלה וע' ביד אפרים שהעיר בזה מהא דביצה דף י' ע"ב אחי למימנע משמחת יו"ט אבל אין מזה ראי' להתיר ח' הקדמונים כיון דל"ה מצוה חיובית [א"ה יצחק בהמ"ח לענ"ד יש לסמוך על החו"י בשעת הדחק כי נודע מ"ש היש"ש פ"ב דביצה לתרץ קו' הב"י או"ח סי' תקנ"ט על הרמב"ם פ"ו מיו"ט וז"ל היש"ש ואני אומר דריב"ב לא בא למעט אכילת בשר כי פשיטא דאין שמחה אלא בבשר דהא שמחת יו"ט הוא הסעודה ולא נקרא סעודה להיות בו לב טוב ושמח בלי אכילת בשר אלא בזמן שביהמ"ק קיים הי' אוכלים בשר שלמים כו' והי' מספיק להם שמחה זו אפי' הי' שותים מים תוך הסעודה כו' אבל עכשיו כו' אין שמחה אלא ביין כו' עכ"ל והיינו אין שמחה בזה"ז אלא בשר עם יין וע' מחה"ש או"ח פי' רמ"ט סק"ו] [א"ה צבי בהמ"ח מ"ש אאמ"ו ני' מדברי הבכ"ש הנה גם המג"א סי' תרצ"ו סקט"ו רמז לזה ומסיק ג"כ דגם ביו"ט אין חיוב לאכול בשר ועמג"א סי' תקכ"ט סק"ג בשם רמב"ם דמצוה לאכול בשר ובב"ח ועט"ז הביאו מחולין פ"ג מ"מ אין זה מצוה חיובית וע' ר"ה דף ו' ע"ב בתוס' ד"ה אשה וכו' ע"ש וע"ע בס' כר"ש חיו"ד סי' א' מש"ש ג"כ בזה] ויעוין בירושלמי פ"ד דפסחים ה"א קבלו עליהם חרמי טבריה (הצדים דגים) וגרוסי ציפורין דשושי עכו שלא לעשות מלאכה בחה"מ ופריך ניחא גאסי ציפורין דשושי עכו (שיכולים לעשות מעיו"ט) חרמי טברי' הא ממעטין בשמחת יו"ט שלא יצודו דגים חיים וכו' ר"א מיקל להון (מקללין) שהן ממעטין בשמחת הרגל ועמג"א סי' תקל"ג סק"ח ובשי"ק שם מ"ש ע"ד מג"א שם סק"י ומוכח דגם בדגים שיהיו חיים מיקרי שמחת יו"ט ומ"מ כיון דלא הוי מצוה חיובית צ"ע להקל להתיר ח' הקדמונים וע"ע בשבת קמ"ח ע"ב בהא דהלוואת יו"ט אי ניתנה ליתבע וכו' ואתי לאמנועי משמחת יו"ט ומייתי ממתני' דשבת וגם מהשוחט פרה בר"ה ומוכח דגם בשבת וביו"ט גם בבשר איכא משום שמחה ועונג וגזרו דלמא אחי למימנע. הבאתי מכמ"ק אם בשבת איכא חיוב שמחה וכה הראני נכדי החריף מו"ה אברהם יקיר ני' בא"ס כתובות ז' פ"א בשם שיטה שתמה עמ"ש הר"מ דאסור לישא אשה בשבת משום דאין מערבין שמחה בשמחה ותמה דלא אישתמיט תנא דליתני הכי כי קתני אין נושאין נשים במועד ונראה דבמועד הוא דשייך למימר בי' ערבוב שמחה משום דכתיב בי' ושמחת בחגיך אבל בשבת לא כתיב בי' שמחה עכ"ל