אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · טו

יד

ואם בדקו וכו' אין מטריפין למפרע וכו'. הט"ז סק"ו בנה דיק לסתור ד' רמ"א אבל בשו"ת ב"ח הישנות פי' א' נדפס מה שהשיב הב"ח להט"ז עצמו ודחה דבריו דנהי די"ל דשכח מעט מעט מ"מ י"ל דמקודם שכח רק דינים שאינם מצוים כ"כ וחומרות בעלמא ועתה שכח דינים המצוים ועיקרים וגם מצוי לפעמים שאדם שוכח הכל בפ"א יחד והעיר מגיטין ל"א חלוקין עליו חביריו על ר"א גבי פירות אבודים והא התם ל"ש חסר ואתאי דהא י"ל בנגנבו וכדומה ומנ"ל דחלוקין ותי' דהתם הריעותא בפירות עצמן לכן מחזקי' למפרע גם בלא סברת חסר ואתאי ודוקא במקוה וסכין דהם אתרעאי וכו' בכה"ג בעי' טעמא דחסר ואתאי (וע' בט"ג שם ובשו"ת טטו"ד מ"ק סי' ז' שלא ידעו מד' ב"ח הנ"ל) עוד העלה שם דהא דחיישי' הכא באתרע לפניך אע"ג דבעלמא אין ספק מוציא מידי ודאי משום דלחומרא חיישי' כמ"ש התוס' זהו רק מדרבנן וכן בהא דמקוה הוי רק מדרבנן ע"ש וע' תב"ש סי' ב' סקל"ב ובכ"ש דף י' שהשיג על סיום ד' הב"ח וע' שו"ת רמר"א חיו"ד סי' א' מ"ש ליישב דברי הכ"ח וע"ש בקו"א עוד בזה וע' שו"ת גא"ב סי' ט"ו מ"ש הט"ז להשיג ע"ד תשו' ב"ח הנ"ל והביא מקידושין נ"ו בצפורי מצורע וכו' הכא ל"ל גבול אחרינא ודחה שם ג' טעמים של הב"ח וע' בשו"ת שבסו"ס רא"פ סי' מ"ד שם נדפס תשו' המג"ש להט"ז והשיג ע"ד הט"ז דהמעיין באגודה ימצא שהסכים לתי' אחרון של התוס' [וכמ"ש הט"ז בעצמו] דבסכין הוי כעין ס"ס ובנ"ד נמי איכא ס"ס שמא עתה שכח ושמא שחט יפה דגם בחש"ו פליגי ר"מ ורבנן אבל בגדול דלא גמיר לכ"ע ליכא רוב בקלקול ע"ש ואולם הנה הט"ז סי' ט"ז סקי"ג וסי' כ"ח סקי"ד ס"ל באמת דבגדול דלא גמיר רוב מעשיו מקולקלים וכ"ה דעת הב"ח אבל בס' הארוך להש"ך סי' א' חולק בזה על הב"ח וס"ל כהמג"ש ובהגהות מנ"א הביא מרמב"ם פ"ד מה"ש ה"א שכ' ה"ז קרובה לספק נבלה ובכ"מ כ' לפי ששחט דו"ה כהוגן וכבר העיר בזה בשפ"ד סקי"א וגם מהא דלא נזכר בר"מ שם ששחט דו"ה פעמים כהוגן ומ"מ החליט דהש"ך חזר בו מדלא הזכיר מזה בש"ך אבל לא ידע מד' מג"ש הנ"ל וכן מצאתי בכס"ד שבשו"ת בש"ר סי' רצ"ט עמ"ש הבש"ר שם דשו"ב שנבדק וא"י ה"ש דכל מה ששחט למפרע אסור והכלים אסורים דאתרע רובא דרמאש"מ לגבי' ואינו נאמן לומר למדתי ושכחתי והאריך בכס"ד שם להוכיח דסכין חזקתו פגום ובלא בדקוהו ונאבד הוי וודאי נבלה אבל בשוחט שא"י ה"ש הוי רק ספק נבלה והביא מהד"מ תי' זה אות ח' שהעתיק בשם רמב"ם דהוי ספק נבלה ולשי' רש"י וש"פ שהביא הרשב"א פ"ק דחולין גם בא"י ה"ש סגי בשואלים אותו ואומר שלא אירע לו פסול וה"ט משום שאינו בחז"א ודאית ודחה בזה ראיית הט"ז וכבר קדמו המג"ש בזה. ומדברי בש"ר הנ"ל נדחו ד' נה"ך שכ' דהכא מסייע רובא וז"א דהכא הא אתרע רובא לגבי' אבל י"ל דראוי לתלות דהשתא אתרע ולא מקודם וע' שו"ת ספר יושיע סי' כ' שדחה ג"כ מסברא ד' נה"ך דהכא הא בטל אצלו הרוב ולק"מ וכמ"ש אבל יפה כ' בפלתי דתלוי בפלוגתת תוס' ורא"ש גבי גבינות שהובא בסי' פ"א ע"ש ועמש"ל סי' ט"ז סקט"ו עוד בזה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה