אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

הקדמה · יג

יב

ואולם להבין לשון הפוך בה וגם כפל לשונו שחזר ואמר והפוך בה נקדים לבאר מחז"ל (שבת פ"ח) אריב"ל בשעה שעלה למרום אמרו מה"ש לפני הקב"ה רבש"ע מה לילוד אשה בינינו א"ל לקבל תורה בא א"ל חמדה גנוזה שגנוזה לך וכו' אתה מבקש ליתנה לבו"ד מה אנוש כי תזכרנו וכו' א"ל אחוז בכסא כבודי וחזור להן חשובה וכו' א"ל רבש"ע תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה וכו' כלום יצה"ר יש ביניכם מיד הודו להקב"ה שנא' ד' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ וכו' ומאוד יפלא אמרו אחוז בכסא כבודי וכו' ונראה בהקדם דברי העקדה שער ל"ט כי נודע כי העולמות קשורים זב"ז ע"י שיש אמצעי המאחיזן באמצעותו וחכמי הטבע הודיעו כי גם בעולם התחתון שיש בו ד' סוגים דומם. צומח. חי. מדבר. גם להם יש אמצעים כי האספוג היימי אם הוא דומם יש לו קצת כשרון תנועה והתכווצות. והאלמוג מחובר לארץ בחלק גופו התחתון כצמח והוא אמצעי בין הצומח והחי. והקוף אמצעי בין החי למדבר. והשלימות האנושי הוא אמצעי בין מדרגת העליונים בהחלט והם השכלים הנבדלים והמלאכים ובין התחתונים בהחלט והם הבע"ח כי הוא בעל חומר עכור ארציי וגם בעל נפש משכלת חלק אלוקי ממעל ולפי שתנאי האמצעי שימצאו בו תכונת ב' הקצוות שבשניהם לכן נאמר וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלקים וכו' וזהו שיחייב שימצא ענינו לא למעלה בהחלט ולא למטה וידרוש וישקוף בדרישת שלימותו ולא יהרוס בעצמו לבקש מעלה אלקית וכן אין לו להתרשל ולהשאר בתמונה בהמיית בצורת איש וראוי לו לחקור האושר האנושי ומעלתו הנפשיית ובזה יהי' האמצעי בין העליונים ובין התחתונים והוא תהלתו וע"ש עוד בשער ע"ב כי הש"י בחר במדת הממוצע ולזה רמזו הדגלים מארבע רוחות והארון ומשה באמצע לרמז שיהי' נוטים מכל צד אל האמצע הוא מדת הממוצע וזהו ענין התכלת שבציצית שהוא הממוצע בין הלבן והשחור. וע"ש שער ע"ה עוד בזה וכבר ביאר מהר"ל מפראג בספרו תפ"י פי"א מ"ש בשבת (פ"ח) דרש ההוא גלילאה וכו' ברוך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאה לעם תליתאה וכו' לפי שכל משולש יש בתוכו האמצעי שאיננו נוטה לאחד מן הקצוות משא"כ באחד או בשנים ולפי שביקש הש"י שיהי' ישראל במדרגת ממוצעים נתן להם אוריאן תליתאה וכו' לרמז על השלימות ההוא ע"ש ולאשר המלאכים הם בעלי צורה לבד המה נוטים אל הקצה ולכן כאשר נלחם יעקב אבינו עם המלאך נצחו יעקב. וז"ש (פ' וישלח) ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך נ"א ישראל כי שריח עם אלקים ועם אנשים ותוכל ירמוז כי שררית יעקב הי' בעבור כי שרה עם אלקים (הוא חלק האלקי אשר בתוכו) ועם אנשים (הוא החומר האנושי) ולכן לא יזכה הפילוסיף למדרגת הנבואה לאשר הוא משכיל בשכל לבד ולא יתחבר בזה חומרו האנושי ונוח לו שלא נברא כי יותר הי' נקל לפניו להבין ולהשכיל בהיות נפשו בשמי מעל טרם נברא בעה"ז ולכן אחז"ל (עירובין י"ג) ועכשיו משנברא ימשמש במעשיו. ר"ל שישתמש בחלק המעשה שהם מצות התורה המתאימים יחד את החומר והצורה ואז יהי' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. ובזה י"ל מ"ש (בבכורות ט') א"ל סבי דבי אתונא לריב"ח מצעתי' דעלמא היכי זקפי' לאצבעי' א"ל הכא א"ל ומי יימר א"ל אייתי אשלי (חבלים) ומשחי. והכונה שהם שאלוהו איזהו הדרך נכון לבא לשלימות הממוצע והראה להם אצבעו לרמז כי בחלק המעשה המיוחס לאצבעות (וכמש"ל אות ד') יזכו לזה והם מצות תוה"ק. וכאשר שאלוהו. מי יימר א"ל אייתי אשלי ומשחי. ור"ל עפמ"ש (בב"ר פצ"ג) מאי דכתיב מים עמוקים עצה בלב איש משל לבאר עמוקה והי' מימיה צוננים ויפים ולא היתה בריה יכולה לשתות מהם בא אחד וקשר חבל בחבל משיחה במשיחה עד שדלה הימנה ושתה התחילו הכל שותים וכו' ע"ש וכן מצות תוה"ק לא יושגו זולת ביגיעה ושקידה וכמ"ש (מגלה ז') יגעתי ומצאתי תאמין. וז"ש אייתי אשלי ומשחי:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה