דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
הקדמה · יב
ובזה יבואו על נכון דברי מד"ר שה"ש המובא למעלה (אות ט') בפסוק תשורי מראש אמנה וכו' בהקדם מה שביארתי דברי ב"ר פנ"ה אר"ל ב' פעמים כתיב לך לך ואין אנו יודעים איזו חביבה אם הראשונה אם השני' מן מה דכתיב ולך לך אל ארץ המוריה הוי שניה חביבה מן הראשונה והוא תמוה (ועמ"ש בהקדמת חיבורי לחו"מ דבר נחמד בזה) וכעת נראה עפמ"ש בעקדה (שער ט"ז ושער כ"א) כי הנסיונות אשר נסה הש"י את אברהם הי' תכליתם להעלותו ממדרגת פילוסוף למעלת תורני שלא תהי' אמונתו נמשכת מצד השכל האנושי העליל לשגיאות ולא רבים יחכמו להשיג האמת אפס מצד אמונה התוריית הנאמרה בנבואה האלקיית ותכלית זה נשלם בנסיון העקדה שהוא מתנגד לשכל פילוסופי ולא יוסכם בשום פנים בשכל הפילוסיף לשחוט את בנו לקרבן וגם במילה נתעלה לבחינה זו. וכמ"ש התהלך לפני והיה תמים שהוזהר להיות תמים ולא חוקר פילוסופי אבל נשלם בנסיון העקדה ע"ש. ובזה י"ל מ"ש חז"ל לחד מ"ד בן ג"ש הכיר אברהם אח בוראו ולחד מ"ד בן מ"ח שנים ואפשר לרמז עפמ"ש בש"ט על המו"נ ח"א סופל"ו לפרש מ"ש כי ביום השלישי ירד וכו' שרומז על ההקדמות וההיקש והשמירה מטעיות או שרומז על הלימודיות והטבעיות והאלקיות שהם ג' השגות ע"ש ואולם ידיעת התורה נקנית ע"י מ"ח דברים וכמ"ש בפ"ו דאבות ולכן לחד מ"ד הכיר אאע"ה אח בוראו מצד חקירה הפילוסופית הרומזת על ג' השגות הנ"ל ולאידך מ"ד השיג מצד מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם ובהגיעו לעקדה שנתעלה ממדרגת פילוסיף למעלת תורני כתיב ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק דכבר כ' הר"מ במו"נ (ח"א פ"ח) כי מלת מקום רומז על מדרגת עיון והשקפת שכל וכמ"ש הנה מקום אתי ע"ש כי אחרי שהשיג שלשה ההשגות הפילוסופיות ראה כי לא באלה חפץ הש"י. וז"ש בב"ר שראה ענן קשור על ההר והוא כמ"ש הר"מ שם כי מלת הר רומז על מקום ההתבודדת והשגת המושכלות ומלת ענן רומז על מניעת ההשגה וחשכת השכל כמ"ש במו"נ (ח"ג פ"ט) וזה שראה ענן קשור על ההר. והנה בתוס' תענית ט"ז) הביאו בשם י"מ דארץ המוריה פירושו שמשם יוצאה תורה והוראה לישראל וכ"ה בב"ר (פ' וירא) ונודע כי ההליכה רומז על ההשגה וכמ"ש התהלך לפני וכו' את האלקים התהלך וכו' וכ"ה בעקדה ר"פ לך וז"ש. ב"פ כתיב לך לך ובעקדה כתיב ולך לך וכו' א"י איזו חביבה מן מה דכתיב אל ארץ המוריה הרומזת על השגתו מצד אמונת התורה הוי שניה חביבה מן הראשונה כי בתחלת התעלותו השיג רק מצד החקירה אשר לא בזה בחר הש"י ואנחנו בני תורה מאמינים מצד אמונת הקבלה הנמשכת לנו מאבותינו הקדושים אשר עיניהם ראו התגלות אלקותו ית"ש ושידוד המערכת. וכבר ביאר ביער"ד ח"א (דרוש ג') לבאר מ"ש ביומא כ"ב מה שחר סוף הלילה אף אסתר סוף כל הנסים דהכונה דאחר שקבלו ישראל התורה בלב שלם א"צ עוד לנסים בשינוי הטבע לפרסם האמונה כי התורה מאירה לנו כשמש בצהרים ע"ש. וז"ש תשורי מראש אמנה ובמד"ר שם זה אברהם שנא' והאמין בד' וכו' מראש שניר וחרמון זה יצחק ויעקב ע"ש עוד. ולכן כשבא ישעי' לגביהון דחזקי' וסיעתו וא"ל זמרו ד' כי גאות עשה ור"ל שיפרסמו בישראל גודל הנס למען יכירו וידעו כי יש אלקים שופטים אמרו לישעי'. כבר מודעת זאת בכל הארץ. ר"ל שכבר מושגת האמונה מצד מופת מחקריי והוא מהויית הארץ שהיא מתנועעת ולא מנענעת וגם כי לא יעלו המים עליה וראב"כ לא רצה בהאמונה מצד מופתי הפילוסופים. ואמר. כך אמר חזקי' תורה שאני לומד מכפרת על השירה. ר"ל כי אחרי שאני מרביץ תורה בישראל וכמו שכתב בסנהדרין (צ"ד ע"ב שם) מאי דכתיב וחובל עול מפני שמן וכו' מפני שמן של חזקי' שהי' דולק בבתי כנסיות וכו' כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר וכו' ע"ש לכן ע"י לימוד התורה נודע ביהודה ובישראל גדול שמו יתברך וא"צ לפרסום הנסים כי האמונה נמשכת לנו מאבותינו והוא אמונת הקבלה אשר צדיקים ילכו בה בתום ובטח ולא יכשלו. ובזה ביארתי מ"ש בש"ר פ' בא בפסוק החדש הזה לכם וכו' קול דודי דופק הנה זה בא כשבא משה וא"ל בחדש הזה אתם נגאלים א"ל היכן הוא אלקינו א"ל כסבורים אתם שבזכות עצמיכם אתם נגאלים בזכות אבותיכם אתם נגאלים והכונה כי נודע מ"ש המחברים לפרש מ"ש בתפלה אלקינו ואלקי אבותינו כי ההשגה מצד השכל שהאדם עצמו משיג הוא בחי' אלקינו ואולם מה שמשיג מצד האמונה בקבלה מאבותיו הוא בחינת אלקי אבותינו וכבר אחז"ל במדיר (קהלת ב') הלב רואה והלב שומע ור"ל כי השגת השכל הוא בחינת ראייה והאמונה בקבלה הוא שמועה וכשבא משה לגאלם והם ידעו בנפשותם כי עוד לא נשלמו בהשגת החכמה אמרו היכן הוא אלקינו ר"ל עדיין לא באנו להשגה האלקות מצד השכל שהוא בחי' אלקינו וא"ל משה כסבורים אתם שבזכות עצמיכם אתם נגאלים בזכות אבותיכם אתם נגאלים ר"ל לא בזכות ההשגה מצד חקירת השכל זולת מצד אמונת הקבלה הנמשכת לכם מאבותיבם אתם נגאלים. וז"ש קול דודי הנה זה בא. כי אמונה זו הוא בחינת שמועת הקול ולא בחינת ראיית העין וכמ"ש. ולכן יפה אמר בן בג בג הפוך בה וכו' דכולא בה וכו' כי אמונה זו תתמיד רק בין הוגי דת האמת: