אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

הקדמה · ט

ח

ואחז"ל (סופ"ה דאבות) בן בג בג אומר הפוך בה וכו' דכולה בה ובה תחזי וכו'. והוא כמ"ש הרמב"ן עה"ת בהקדמתו כי בתורה רמוזים כל החכמות שבעולם וביער"ד ח"ב (דרוש"ז) ביאר כי לזה רמזו ז' קני מנורה ונר מערבי שממנה הי' מדליק ובה מסיים כי ז' החכמות שבעולם ישאבון מחכמת התורה וכמ"ש הרמב"ם שהחכמות ההמה לקח לרקחות ולטבחות נערות המשרתות פני המלכה היא תוה"ק פ"ש. ובזה ביארתי מ"ש במדרש שה"ש בפסוק תשורר מראש אמנה אתא ישעי' לגביהון דחזקי' וסייעתו א"ל זמרו ד' כי גאות עשה א"ל כבר מודעת זאת בכל הארץ ראב"כ אמר כך אמר חזקי' תורה שאני עוסק בה מכפרת על השירה. ויש להבין מדוע השיב שכבר מודעת בכל הארץ דייקא ומה זו תשובה למניעת השירה. וגם מ"ש התורה מכפרת יפלא מדוע יחטא עד שיביא כפרה בלימוד התורה מוטב שלא יחטא. וגם מה ענין כפרת התורה לזה. גם לבאר מ"ש בסנהדרין (צ"ד ע"א) למרבה המשרה ולשלום אין קץ אר"ח דרש ב"ק בצפורי מפני מה כל מם שבאמצע חיבה פתוח וזה סתום בקש הקב"ה לעשות חזקי' משיח וכו' אמרה מדה"ד וכו' חזקי' שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה תעשה משיח לכך נסתתם מיד פתחה הארץ וא"ל רבש"ע אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח פתחה ואמרה שירה שנא' מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וכו'. וכל המאמר יפלא איך אמרה הארץ שירה ובמה איפוא תמליץ בזה על חזקי' שלא אמר שירה. וגם לבאר מ"ש (וב"ר פ"ח) אר"ס בשעה שבא הקב"ה לברוא אדה"ר נעשו מה"ש כתות כתות מהם אומרים אל יברא ומהם אומרים יברא חסד אומר יברא שהוא גומ"ח אמת אמר אל יברא שכולו שקרים וכו' מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו ארצה הה"ד ותשלך אמת ארצה וכו' תעלה אמת מן הארץ הה"ד אמת מארץ תצמח וכו'. והדבר יפלא:

ויבואר בהקדם מ"ש במו"נ (ח"ב פ"א) ובעקרים (מ"ב פ"ה) מופת מחקרי על מציאת הש"י כי כשימצא דבר מורכב משני דברים וימצא אחד מן הדברים בפ"ע מתחייב בהכרח גם מציאת האחר בפ"ע שאלו הי' מציאותם מחייב שלא ימצאו אלא יחד כחומר וצורה הטבעית לא הי' נמצא האחד בלתי האחר בשום פנים ע"ד משל כשימצא הסכנגבין המורכב מדבש וחומץ וימצא ג"כ הדבש לבדו יחויב בהכרח שימצא גם החומץ לבדו ואחרי שנמצאו דברים רבים מורכבים מניע ומתנועע ר"ל המנענע את זולתו והמנועע מזולתו והם בעלי הנפשות כי הגוף מתנועע והנפש מניע והאדם מורכב משניהם והנה נמצא מתנועע לבד והוא הגשם בלתי בעל נפש שהוא הדומם דהיינו הארץ ור"ל שכל הנמצאים בעלי תנועה עליונים ותחתונים כולם נאחזים וקשורים זב"ז עולם המלאכים בעולם השכלים הנפרדים ועולם הגלגלים בעולם המלאכים ועה"ז השפל בעולם הגלגלים וכל דבר מתנועע בכח המניע שלמעלה ממנו וגם בעולם השפל יש ד' בחינות דומם צומח חי מדבר והיותר שפל הוא הדומם שהוא המתנועע לבד ולא מניע וא"כ יתחייב מזה בהכרח שימצא מניע לבד ולא מתנועע והוא הבורא ית"ש שאינו גוף ולא כח בגוף ואינו נופל בסוג התנועה והזמן ורבים ספקו במופת זה שהרי האדם מורכב מחיות ודיבור והחיות נמצא בלא דיבור בשור וחמור ודומיהם שהם חיים בלתי מדברים ולא נמצא מדבר בלתי חיות. ולזה השיבו כי המלאכים מדברים ר"ל משכילים בפועל בזולת שיהי' מרגישים בגשם. ובעקרים שם דחה מופת הנ"ל כי הלא הדומם והצומח מתחברים יחד בהצומח שיש בו כח דומם וצומח ויש דומם לבד בלחי צומח ולא נמצא צומח בלתי דומם. ואולם לדעת חכמי הטבע האחרונים גם בדומם יש כח חיוני הצומח אלא שהוא טמון ונעלם בקרבו ולפעמים יראה כח חיותו ע"י פעולת העלעקטריציטא"ט או מאגניטוזמוס והוא חיות ותנועה טבעית בלתי רצונית כמו חיות הצומח אלא שבהצומח הוא גלויה ונראית לעין כל וא"כ המופת הנ"ל צודק:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה