דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
הקדמה · ח
ובזה י"ל מ"ש (במד"ר שה"ש) הדודאים נתנו ריח זה ראובן ועל פתחינו כל מגדים זה נ"ח. ויבואר דהנה בש"ס דשבת (כ"א ע"ב) מבואר דנ"ח מצותו למטה מעשרה ונראה הכונה עפמ"ש בב"ר (פ' בראשית) שלחה להם מלכות יוון לישראל כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל. ויש לרמז כי הנה היוונים הי' פילוסופים ורצו להכחיש תועלת מצות מעשיות שהם מעשה בהמיות והי' בדעתם כי לא באלה חפץ הש"י ולא יתדבקו בהם בשכל העליון והנה כשחטאו ישראל בעגל הי' מחשבתם לש"ש כמ"ש מהרש"א בח"א לסנהדרין ס"ג בשם הכוזרי אבל במעשה חטאו ולכן הביאו להם חכמי היוונים ממה שעשו בעצמם בעגל ראי' דהכל תלוי במחשבת הלב דאל"כ אין להם התנצלות על מעשה העגל וז"ש כתבו לכם על קרן השור אין לכם חלק וכו' כי לא תתדבק הנפש בשכל עליון ע"י מעשה המצות והכל תלוי בהשגת המושכלות התלויות בלב. וכאשר נצחו החשמונאים תקנו מצות נ"ח הרומז לנר מצוה שיהי' למטה מעשרה דכבר נתבאר דחוש העשירי הוא השכל העיוני ולא רבים יחכמו וכל האדם יזכו לאור פני מלך חיים במצות מעשיות לבד גם אם לא ישכילו במושכלות המושגים בחוש העשירי. והנה מ"ש הדודאים נתנו ריח מבואר בב"ר שנחשב לראובן לזכות כי ע"י הדודאים נולד יששכר אף שהוא לא נתכוין לזה הרי שהמעשה עצמה נחשבת לטוב ובמד"ר (פ' אמור) הדס יש בו ריח אלו בעה"ב שיש בהם מעש"ט ולא תורה הרי שהריח רומז למע"ט בלא השגת החכמה והנשמה נהנית מהריח ההוא וז"ש הדודאים נתנו ריח זה ראובן ולכן על פתחינו כל מגדים זה נ"ח שהוא למטה מעשרה: