דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
הקדמה · ג
ובזה יש לבאר דברי (ש"ר פכ"א) כיון שהלך משה לקרוע את הים לא קבל עליו להקרע א"ל אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי ואתה נבראת בששי וכו'. מם פשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה שנא' מוליך לימין משה זרוע תפארתו מיד ראה וברח שנא' הים ראה וינוס וכו'. והדבר יפלא ולפי דברינו יתכן לומר כי נודע תכלית בריאת העולם הי' בשביל התורה וכמ"ש בב"ר בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית ואלמלא נתנה תורה לא נתקיים העולם כדאי' בע"ז ג' ע"א וא"כ מאמר הים כי הוא גדול ממשה שנברא קודם הוא נסתר מאליו כיון שישראל הי' עתודים לקבל התורה שהוא קיום כל העולם א"כ הם חביבים מכולם ואלמלא ישראל גם הים לא יתקיים אלא שהי' מקום לומר כי הגם שיקבלו התורה מי יודע אם ישיגוה לאמיתתה ושגיאות האדם יצור חומר רבה היא והוא עלול הטעיות ולכן גם בזה לא תגדיל מעלתו. ובברכות (ו' ע"א) מנין שהקב"ה מניח תפלין שנא' נשבע ד' בימינו זו תורה שנא' מימינו אש דת למו ובזרוע עזו אלו תפלין שנא' ד' עוז לעמו יתן וכו' ע"ש. הרי שהתורה נקראת ימינו של הקב"ה לז"א מה עשה הקב"ה הניח ימינו על ימינו של משה. ר"ל שהראה כי הוא מסכים לדעת חכמי הדור וע"פ הכרעתם כן האמת גם אם ישגו ח"ו מדעת עליון כי התורה נמסרה לפי דעת שכל האנושי וא"כ תגדיל מעלת האדם על כל הנבראים בעבור קבלת התורה ולכן מיד ראה הים וינוס: