אור ברסלב
דעת מרדכי א סימן סה › ענף ג

דעת מרדכי א· רבי מרדכי יצחק איזיק רבינוביץ

סימן סה · ענף ג

ענף ב

א) נזיר (דף י') תוד"ה תרתין תלת וכו', דאי אתמר בגרוגרות דס"ל לב"ש באומר הריני נזיר מגרוגרות דהוי נזיר משום דמיחלפי בענבים ושמא בדעתו היה לומר ענבים ועלה בפיו גרוגרות וכו' עכ"ל וקשה טובא הרי אפי' הכי הוי שנתכוין לומר ענבים ואמר גרוגרות הוי כמתכוין לומר עולה ואמר שלמים דלא אמר כלום ואינו חייב לא בעולה ולא בשלמים וכמתכוין לומר פת חטים והוציא מפיו פת שעורים דאינו אסור בשום פת, דעל פת חטים לא אמר ועל פת שעורים לא חשב ובעינן פיו ולבו שווין, וה"נ ענבים לא אמר ועל גרוגרות לא חשב, ועין או"מ ריש מכילתין מה שהאריך שם בזה, ונ"ל לומר דהיכי דנכשל בדבורו אין אנו מבטלין רק הדבור המועטה בלבד דהוי כלא אמר, אבל ביתר דבריו שלא טעה בהם אם ראויים להחבר מהם איזה מאמר של חיוב וקבלה אנו מקיימין אותו, ולכן בנתכוין לומר הרי עלי עולה וטעה ואמר שלמים הנה אם אנו מבטלין תיבת שלמים שהוציא מפיו נגד מחשבתו ונשאר רק המלין הרי עלי בלחוד מאמר כזה אינו מחייב כלום כי לא נתבטא בו שום חיוב, וכיו"ב בנתכוין לומר פת חטים ואמר פת שעורים הנה אם אנו מבטלין מלת שעורים שאמר ואע"פ שעדין נשארה תיבת פת והוי כאומר עלי פת, אך זה בודאי אינו ראוי להתקיים דפת סתמא כוללת כל מיני פת ובלבו חשב רק לאסור עליו פת של מין מיוחד ונמצא שנתבטלו כל שתי התיבות "פת שעורים" שאמר דהוי שתיהן כמלה אחת ונשאר רק הרי עלי בלבד שאינו כלום, משא"כ הכא באומר הריני נזיר מגרוגרות דאז אע"פ שאנו מבטלין תיבת מגרוגרת שאמר וגם תיבת מיין שחשב עדין נשאר מאמר שלם הריני נזיר שזה לבדו הוי קבלה שלמה לחייבו בנזירות והוא פשוט ונכון.

ב) נזיר (ס"ב ע"ב) גרסינן שם דנדרי עבדים כנענים אינן חל, משום דנדרים איתקש לשבועות ובשבועות כתיב להרע או להיטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות יצא להרע לאחרים שאין הרשות בידו ומשו"ה אפי' מחאה אינו צריך ונזירות לא איתקש בזה לנדרים וצריך מחאה אבל מחאה מועילה משום דכתיב בפ' נדרים לאסור איסר על נפשו ודרשינן מי שנפשו קנויה לו יצא זה שאין נפשו קנויה לו ומדא"ע לנדרים תנהו ענין לנזירות וע"ש במפרש וברא"ש מפני מה לא אמרינן נמי בזה איתקש נזירות לנדרים, ותמהני דא"כ עבד עברי נמי תועיל מחאת הרב לענין נזירות ונמעטיה מלאסור איסר על נפשו דהא אין נפשו קנויה לו דהרי קי"ל בקידושין (ט"ז) דע"ע גופו קנוי לרבו וגם נדרו לא יהא נדר ולא יהיה צריך אף למחאה כיון דאיכא בזה הרעת אחרים, ונהי לענין קושיתי הראשונה דתועיל מחאת הרב בע"ע מפני שאין נפשו קנויה לו י"ל כיון דע"ע יוצא בגרעון כסף בע"כ של אדון ויוכל לסלקו מקרי שנפשו קנויה לו, אבל עדין תקשה קושיתי השניה דנדרים של עינוי נפש של ע"ע לא יהא חלין כלל דהרי יש בזה הרעת אחרים ומ"ש ע"ע מע"כ

ולכאורה כיו"ב יש להעיר א"כ נדרי ענוי נפש באשת איש המשועבדת לבעלה למלאכתה אמאי צריכה הפרה, תיפוק ליה דלא חל כלל דהא איכא בזה הרעת אחרים, ולומר ולישב כיון דיכולה לומר איני נזונית ואיני עושה לא מקרי הרעת אחרים, זה לא מסתבר כלל דסוף סוף יש בזה עתה הרעת אחרים, ואם סברתי זו מסתברת לענין שנקרא עי"ז בע"ע שנפשו קנויה לו כיון דיוכל לסלק ממנו שעבודו של אדון בע"כ, אבל עכ"פ הרעת אחרים מקרי.

וכיו"ב קשה לכאורה בקטנה דהוי מופלא הסמוך לאיש מבת י"א שנה ויום אחד דנדריה נדרים, ומדאורייתא הוא כמו שפסק הר"מ (פי"א מה' נדרים) ואביה מיפר לה כדמוכח מדברי הר"מ (שם ה"ו) אבל הפרה משמע עכ"פ צריכה וכן מוכח בנדרים (פ"ט) גבי שלש נערות נדריהן קיימין ע"ש, וקשה נמי אמאי צריכה הפרה הא האב אינו מיפר רק נדרי ע"נ ודברים שבינו לבינה עין בר"ן שם (ס"ח) והא הוי בזה הרעת אחרים הוא אביה, דמע"י לאביה מדאורייתא וגם יכול למוכרה לאמה וא"כ אין נפשה קנויה לה, אך גם זה יש לדחות דמקרי נפשה קנויה לה כיון דאינה בירושה לבניו דהא ממעטינן (כתובות מ"ג) מוהתנחלתם אותם לבניכם, אותם לבניכם ולא בנותיכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבניו ואע"פ שמע"י לאביה מ"מ אינו יכול לכופה למע"י, משא"כ עבד רשאי האדון לכופהו למע"י ולהכי מקרי שאין נפשו קנויה לו, אבל בבתו לא מצינו שהאב כופה למע"י רק אם עשתה והרויחה מע"י שלו, ואולי נמי מטעם זה לא הוי בנדרי בתו הרעת אחרים דהרי אם תרצה אינה עושה כלום ולכן מה שמתענית לא מקרי הרעת אחרים כיון שברצונה תלוי, ואולי טעם זה נמי מספיק לגבי אשתו דג"כ כרצונה תלוי הדבר ואם תרצה אינה עושה כלום ותאמר א"נ וא"ע או גם כשמתענית הרי יכולה לעשות שיעור מלאכתה משקל חמש סלעים בגליל ולכן לא מקרי בנדרי אשתו הרעת אחרים, משא"כ בעבד שמשועבד לכל מיני מלאכה שבעולם אבל עדין תקשה מע"ע דג"כ משועבד לכל מלאכה שבעולם ויש לעיין בזה.

תוכן העניינים

דעת מרדכי א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה