דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
שבת · פרק רביעי
דף כג במה טומנין רש"י ד"ה במה טומנין סה"ד אלא בדבר המעמיד הבל מי הוא המוסיף ואסור ע"כ כצ"ל:
ד"ה נטלא כלי ששואבין בו המים כצ"ל:
נ"ב כמו דקא עצר שהיה סוחטו מן המים:
וכן צ"ל בר"נ ד"ה נטלא דגם הר"נ פי' דקא עצר שהיה סוחטו מן המים ומה שבלע סוחט:
ע"ב רש"י ד"ה מוכין סה"ד ומותר לטלטלן בשבת או לא ע"כ כצ"ל:
ר"נ ד"ה ומקשו הכא דהאי עובדא כו' ומשום הכי נזף ביה רבה שלא התירו כו' כצ"ל
דף כד ברי"ף דר' יוסי שלחא הוה אומן כצ"ל:
בר"נ ד"ה שלחא הוה כצ"ל:
ע"ב ברש"י שורה ראשונה ד"ה או שהיה עליו כר או סדין ששכב עליו נ"ב ע' מה שכתבתי על זה ברש"י בגמ':
בר"נ ד"ה אמר רב הונא סה"ד אלא צנון או לפת יחיד כיון שקצת אמהות מגולה אין דרך זריעה בכך כן צ"ל:
דף כה שה"ג אות ב' ד"ה לפי גי' התוס' וכו' ומיימוני פ"ד מה' שבת שרי להוסיף אבל ע"י חילוק כו' נ"ב הוא פי' מ"מ בדברי המיימוני ע"כ:
ויש מתירין החילוק והכיסוי בכל ענין נ"ב הוא פי' כ"מ שם ע"כ:
והטור ח"מ סי' רנ"ז מסכים לפי' מיימוני נ"ב וכפי פי' הכ"מ דברי המיימוני ע"כ: