דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
שבת · פרק עשרים
דף סג ר"נ ד"ה והא איכא ניצוצות קטנות הנשופות באחרונה כן צ"ל:
דף סד ברי"ף ולית הלכתא הכי אלא בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה שרי כצ"ל וכן מעתיק הק"נ:
שם האי מאן דסחי במיא לינגב נפשיה דלמא אתי לאתויי ארבע אמות בכרמלית נ"ב פי' לינגוב נפשיה תיכף כשעולה מן הרחצה על שפת הנהר כי אם יתרחק מעט מן הנהר חיישינן דלמא אתי לאתויי מים שעליו ארבע אמות בכרמלית היינו בבקעה אשר אצל הנהר מכש"כ כשסרטיא או פלטיא אצל הנהר שמעביר ד' אמות ברה"ר גם מוצא המים שעליו מכרמלית לרה"ר ואם רה"י אצל הנהר מוציא ומכניס מכרמלית לרה"י ופריך כי נחית נמי קא דחי כח המים ד' אמות בכרמלית שהנהר כרמלית ומשני כחו בכרמלית לא גזרו כן היא לפי גירסת הרי"ף הישרה והרמב"ם והרא"ש והב"י הולכים בעקבותיו וגי' שבגמ' מגומגם לא ידעתי לפרש:
רש"י ד"ה מכבש כו' סה"ד ולא יכול לעלות כצ"ל:
דף סה ברי"ף דרש רבא מותר לכבס את המנעל בשבת כצ"ל:
ר"נ ד"ה קרטיבלא כו' סמוך לסה"ד ואין זה כדבר שאין מתכוון אלא כעושה הוא בידים כו' כצ"ל: