אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) שבת › פרק תשעה עשר

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

שבת · פרק תשעה עשר

פרק שמונה עשר

דף נח ר"נ ד"ה וטורפין לה יין ושמן אפילו בליכא כלומר לטרוף ולערב יפה אבל בשבת לערב בלבד הוא שמותר כצ"ל ונ"ב כן איתא ברש"י:

שה"ג ד"ה רבינו ומיי' וסמ"ג וכו' וכן פי' איהו שרק בשבת אינו חוזר בפי' המשניות פ' ר"א דמילה במשנה אחרונה כצ"ל:

ע"ב וראיתיו שהוא אדום אמרת לה כצ"ל והצלתי וכו' ליתא בגמ' לא כאן ולא בחולין וגם לא שייך כלל באדום לשון ולא ראיתי בו דם ברית ובתוספתא כל מעשה האדום ליתא רק הירוק גלל כן מחקתיו גם הרא"ש אינו מעתיקו וברי"ף שלפניו לא היה:

דף נט ברי"ף אבל לא גמי יבש ולא כתיתין יבשין קשיא כתיתין אכתיתין כצ"ל וביניהם נמחק כי בגמ' וברא"ש ליתא והלשון לא סובל:

ר"נ ד"ה אבל ר"ת ז"ל כתב כו' דהא אתגייר בטבילה וכגר חשיב להכשיר כצ"ל:

שם כלומר עד שיטיף שאלמלי אין לו תקנה כו' כצ"ל:

שם ד"ה יש יליד בית שנמול לח' המול ימול יליד ביתך וגומר כצ"ל:

שם בסמוך ומסתברא דהאי מקנת כסף דמפרש ביה ח' כו' כצ"ל:

שם דכתיב בההוא קרא ובן ח' ימים ימול לכם כו' כצ"ל:

דף ס ברי"ף איקלעו לבי רב אידי בר אבין ועביד להו עיגלא כצ"ל:

שה"ג רבינו ומיימו' פ"ק כו' אע"פ שילדה ואח"כ שבלה דהיינו כו' כצ"ל:

שם לשון ריא"ז ונראה בעיניו כו' כ' הרא"ש ותמהני על האי פיסקא כו' ולאסור בהמה שנשחטה תוך שבעה ימים ולענין אבילות קיימא לן כרבא כו' כצ"ל:

דף סא רי"ף שולי העמוד א"ל נסמוך אשיתוף א"ל והא לא שתיף כו' כצ"ל:

ר"נ ד"ה המל את הגרים וכו' ועוד למה כללו הכל בברכה אחת ולא תקנו בה שתי ברכות תחלה וסוף כמו שתקנו במילה של ישראל המל אומר וכו' המברך אומר וכו' נ"ב והרא"ש כתב דגם רי"ף סובר שהמל מברך על המילה ואינו צריך לכותבו שאין בה שינוי ואינו כותב רק הברכה שהיא במקום אבי הבן שיש בה שינוי שאבי הבן מברך להכניסו ובגר מברך למול את הגרים. ולפי ספרי האלפסי שלפנינו מפורש בסמוך כן ומאן דמל גר ועבד ניכסי ערוה ונבריך על המילה והדר למהול ובתר דמהיל ליבריך למול את הגרים:

רש"י ד"ה אשר קידש ידיד מבטן יצחק קרוי ידיד על שם אשר אהבת כצ"ל וכן איתא ברש"י בגמ' וידיד ואוהב משפט אחד להם:

שה"ג ד"ה רשב"ם כתב דברכה להכניסו כו' אבל השתא שהאב עצמו הוא המוהל דליכא למיחש שמא יחזור בו דעליה דידיה רמיא יברך להכניסו תחלה כצ"ל:

ע"ב לשבות דלית ביה מעשה דהא מר לא אמר לה"ג ולב"ח שם במקומו דלא גרסי כלל דהא מר לא אמר ודאי שפיר אבל לרי"ף דגריס ליה ונראה שהוא המשך דברי רבה לאביי ולא שייך שיאמר רבה על עצמו דהא מר ע"כ נ"ל דהא מר לא מדברי רבה המה ורבה לא אמר אלא עד דלית ביה מעשה ואין מבין דבריו ואביי פי' בפני העומדים עליהם דברי רבה וכונתו בפניו דהא מר וכו' דברי אביי המה ושפיר. המאור ד"ה אמר נהרדעי חיה שלשה שבעה ושלשים ג' ימים הראשונים בין שאמרה צריכה אני בין שאמרה אין צריכה מחללין עליה את השבת מג' עד ז' אמרה צריכה אני מחללין אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה