אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) פסחים › פרק עשירי

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

פסחים · פרק עשירי

פרק שני

דף יט שלטי הגבורים ד"ה הטור כתב כו' ונראה דבהא פליגי כו' נ"ב לענ"ד לא פליגי כלל כי רבינו כתב מסוף ט' ולמעלה כי מנחה גופא מט' ומחצה ולמעלה וסמוך לה הוא סוף ט' והוא תחלת שעה עשירית שכתב הטור וגם הב"י מביא על דברי הטור דברי הרא"ש סמוך למנחה קטנה מט' ולמעלה אשר הן המה דברי הטור גם דברי הש"ג שכתב שהטור מפרש אלאחר שעת המנחה אינו מובן כלל האם תחלת שעה עשירית הוא אחר שעת המנחה הלא התחלת זמן מנחה קטנה הוא מט' ומחצה שהוא חצי שעה עשירית וזמנה עד בין השמשות ובשעת הדחק עד צאת הכוכבים:

שם ד"ה סמ"ג כתב מי שהיה אוכל בע"ש וקדש עליו היום והוא בתוך הסעודה פורס מפה על השלחן ומקדש וגומר סעודתו כו' כצ"ל:

דף כ לשון ריא"ז ונראה בעיני שאם קידש במקום סעודה והתחיל לאכול וכבה הנר ואח"כ הלך ואכל סעודתו במקום אחר יצא בקדוש הראשון וכן אם היה רוצה לאכול מיני מגדים בבית אחד ועוד היה רוצה לאכול עיקר סעודתו בבית אחר כו' עד סה"ד נ"ב וכה"ג פירשתי מעשה דרב הונא דף ק"א קדיש ואיתעקרא ליה שרגא ועיילי ליה למניה כו' וקדיש פי' הואיל וכבר קדיש כשהיה שרגא עשה עוד במקומו וטעים מידי בלא שרגא ואח"כ הלך לבי גנניה דבריה ואכל שם עיקר סעודה:

דף כא שה"ג אות ב' ד"ה תמה רבינו אפרים מהיכן בא להם תוספת זה נ"ב לא קאי זה על בין קדושת שבת לקדושת יו"ט כי מעין חתימה אלא על הנזכר שם בתוס' ק"ד ד"ה בעי וע' מרדכי:

שם חא"ש א' מהר"נ שפירא ר"ל ביו"ט שחל באמצע השבוע כו' ר"ל שאמר בין יום השביעי אלא איו"ט בעצמו וק"ל כו' כצ"ל:

ע"ב ברי"ף אין מעשרין את הודאי ומאותה העת נ"ב בכאן צ"ל הציון א' לשה"ג:

ר"נ ד"ה פוק חזי כו' אמר ר' יהודה הלל לעצמו אוסר כצ"ל:

דף כב ר"נ ד"ה נטל ידיו לא יקדש פרש"י ז"ל לא יקדש הוא נ"ב הוא משמע אלא חבירו יקדש לו אינו ברש"י אלא ברשב"ם באריכות:

שם בא"ד גלי אדעתיה דריפתא חביבא ליה ומהא לא איתותב כצ"ל:

ע"ב ברי"ף ויין מזוג נמי עלויה עלייה דאמר ר' יוסי כצ"ל כמו דאיתא בגמ' שם:

בר"נ ד"ה יין מגתו תירוש סה"ד ואח"כ הוא ד"ה לא יביא ופרש"י שם דכתיב וכו' כן הוא ברש"י שם עד כנסוך והר"נ מעתיקו:

דף כג ברי"ף כלומר מעביר פתו נ"ב מעביר פירושו כמו מחליף:

בר"נ ד"ה ושמרים כו' לפי שהפורצנים עצמן בולעין המים והיין יוצא כו' כצ"ל:

דף כד ברי"ף דתנן שחט מאה חיות במקום אחד כסוי אחד לכולן מאה עופות במקום אחד כסוי אחד לכולן חיה ועוף במקום אחד כסוי אחד לכולן ר' יהודה אומר כו' כצ"ל:

דף כו ע"ב ר"נ ד"ה חמישי אומר עליו הלל הגדול עד סוף הדיבור נ"ב לפנינו בגמ' איתא ת"ר רביעי אומר עליו הלל הגדול דברי ר' טרפון ויש אומרים כו' ונפל כוס חמישי בבירא ונ"ל כיון שכן הוא גי' הרי"ף והגאונים חמישי ע"כ נוהגים להעמיד על השלחן עם כוס שלישי ורביעי עוד חמישי וההמון קוראים אותו כוס אליהו הנביא אבל באמת הוא עבור כל המסובין לצאת בו ידי כוס חמישי:

שלטי הגבורים ר"ה והטור (נ"ב בשם הרא"ש) מי שאין לו אלא כזית מצה של שימור כו' איך יעשה כריכה אחר שיאכל כזית המשומר ויאכל שאינו שמור אחריו (נ"ב כפי' קמא של הר"נ) ויבטל טעם המצה ויותר טוב היה לאכול בסוף כזית שימור ולא לאכול אחריו כלום וכן כתב רבינו יונה שאוכל כזית דמינטר באחרונה ויברך עליו על אכילת מצה ולא יאכל אחריו כלום וב"ה כתב לאכול מיד דלא מינטר ויברך עליו המוציא ואכילת מצה ויאכל דמינטר בסוף בלא ברכה וכו' כצ"ל:

ד"ה הטור כתב דמי שאין לו יין כו' ורבינו כתב שיברך על הפת המוציא וגומר הקידוש ומברך על אכילת מצה וכן כתב מיימו' כו' כצ"ל:

סליק פירקא וסליקא מסכת דפסח ראשון

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה