אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) עבודה זרה › פרק רביעי

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

עבודה זרה · פרק רביעי

פרק שלישי

דף כד שלה"ג א' ד"ה וגבי דברים. אלמא שמה שלפנים קרוי זבחי עבודת כוכבים:

שם ומשכבה אותן השמש מכרן או נתנן:

שם וככרות שמביאין דורון הרי אין מביאין. לשון ריא"ז ב' ד"ה כל דבר שנאסר שורה ב' משורות הרחבות שהרי אין מדליקין אותן אלא להאיר נ"ב וא"ג דהוי נרות במקדש ע' ר"נ:

דף כו ר"נ ד"ה ההוא עובד כוכבים התם דקאזיל מיניה ומיניה דהיינו נגיעה ממש:

שם אבל בתוספות פירשו דהתם וכו' כצ"ל וכן מעתיק הב"י בסי' קכ"ה בהעתיקו דברי הר"נ אלה כי תוס' מקשים על רש"י לפי פירושם דקא אזיל מיניה ומיניה שנגע בחבית ביין שבבור ודוחים פרש"י שפי' שסופו היה בזריקה דוחים בשתי ידים ומקשין על רש"י לפי פירושם שגם סופו בנגיעה ונשארו בקושייתם על גי' רש"י דגרס נגע ברישא דלולבא בחמרא ומפני קושיתם גורסין נגע בחמרא ומה שכתב הר"ן אלא דחבית כיון וכו' הוא סברת עצמו ליישב האי קושיא לגי' רש"י אף לפי פי' תוס' שפירשו דהתם נגיעה ממש הוא ע' תוס' ד"ה ה"ג נ"ז ע"א: בר"נ משורות רחבות שורה י"ד וה"ה נמי שלא בכונה:

ע"ב רי"ף סמוך לסוף העמוד דקתני סיפא חרם עובד כוכבים:

דף כז ר"נ ד"ה וכחו של עובד כוכבים. אמרי ליה תא ואשקיון:

שם ד"ה ואיכא למידק. דשייך ביה תקלה דבנותיהן אבל כחו גזירה בעלמא הוא:

שם שורה ב' למעלה מסוף העמוד דהוה מחזקי ליה בישראל ובלילה הוה:

שלה"ג ושפכון לגובתא פי' שעירה ישראל בעל הגת את יינו בקופותיו ואתא בעל הקופתא ונטל הכדים שהיה בהם יינו של ישראל:

ע"ב ר"נ סמוך לד"ה עובד כוכבים מהו ואסיקנא דיעבד מותר ולאו מלתא היא:

שם צא והכריז על יין משום יי"נ:

שם ד"ה עובד כוכבים מהו. ואפילו לכתחלה דכיון דביין גמור הנשפך:

שם ד"ה גרסינן בגמ'. משום דנסוך לא הוי אלא ע"י שכשוך אף במגעו ע"י ד"א:

לשון ריא"ז ד"ה וכן לא יוליך. ויפתח נקם בחבית למטה ויוציא היין:

דף כח ר"נ בשורות הקצרות ור"י בן בבא ור"י בן בתירא אין הכי נמי דפליגי אכל מגע עובד כוכבים בשל ישראל דמכלתין:

ד"ה שנקבה בין מפיה. ואפילו מוריק אוריקו מן החבית לכלי ונגע עובד כוכבים בכלי מה שבחבית אסור וכ"ש שכל מה שהוא בחבית שאיסור עצמו שם שהוא חבור:

שם יש לפרש דכל דאתי בברזא אסור:

שם ד"ה ולענין הלכה כתב רש"י ז"ל דלית הלכתא כר"פ כיון דרבנן דבריי' נ"ב נ"ל משום דלא אמרו בגמ' דתנן גם מובא בגמ' בשינוי לשון מעט מהמשנה נקרא בפיהם ברייתא וכן נקרא בתוס' אבל מה שמעתיק בשם רש"י כן לית ברש"י האי תיבה "ברייתא" כלל ואולי דק וידע דמתניתין היא למה יתלה בו טעות:

ע"ב רי"ף ההוא עובד כוכבים דאשתכח דקאי במעצרתא:

ר"נ ד"ה גרסינן בגמ' סה"ד כמו ויזר את הגזה:

רש"י ד"ה דדארי זיקא שנושא נוד קשור וקאתי:

שלה"ג סוף העמוד האשכולות עצורות כעין שהן בשעה שעוצרין אותה של גיתות תיבה אחרונה והדיק הסתימה:

דף כט ע"ב רש"י ד"ה ואפילו נ"ב הוא ד"א עם הרש"י דלעיל במשנה ד"ה המטהר וכן הוא ברש"י במשנה בגמ':

שם ד"ה והוא שמפתח נ"ב זה הרש"י הוא בגמ' ס"א:

ד"ה ה"ג יינו של נכרי וכאן ברי"ף אין לה מקים כלל:

ר"נ ד"ה גרסינן בגמ'. דאמרינן בפרק השוכר ההוא ביתא דהוה מלא חמרא דישראל ועובד כוכבים נ"ב הוא גי' הרי"ף שם ובגמ' לית להאי ועובד כוכבים:

שם קודם להנ"ל ומצי למיקם עלה דההיא שעתא:

דף ל רש"י ד"ה שלא בכונה כגון שלא ידע שהוא יין מותר בהנאה ממתני' דחרם נכרי וכן נפל לבור נמי שלא בכונה הוא ומותר בהנאה ממתניתין דנפל לבור וכן נתכון ליטול דבר אחר:

ד"ה מגע עובד כוכבים ע"י דבר אחר כגון מדדו בקנה ואנו יודעין שנתכון לדבר אחר כמו התיז את הצרעה מותר בהנאה ממתני' בכונה ולא חזינן למאי איכון אסור בהנאה מההוא עובדא דבירם דשריה רב משום דשלא בכונה הוה הא בכונת אסור וכח של עובד כוכבים מעובדא דר' יוחנן בן ארזא ורבי יוסא בן נהוראי דחד שרי אפילו בשתיה משום דנכרי לא הוה ידע ושלא:

ר"נ מסוף העמוד למעלה שורה ח' מלאכות שביעית האסורה כגון:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה