דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
עבודה זרה · פרק חמישי
דף לא ע"ב ר"נ שורה ב' מאן קא גרים לה:
המאור ד"ה אתמר יי"נ סמוך לסה"ד ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו:
דף לב שלה"ג שורה ראשונה משורות הרחבות אינו אסור לאכלו משום שיש בפת:
המאור שורה ו' לנכסי קטן כיון דלא מחי אתי לאחזוקי בהו:
ע"ב ר"נ ד"ה כל שטעמו וממשו. שאם יש בשיעור פרס של תבשיל ההיתר כזית מן:
שלה"ג שורות רחבות שורה ראשונה וכל זה לשיטת ר"ת וסיעתו דסברי דמין בשאינו מינו צריך ס' דאורייתא אבל רש"י פסק:
סה"ד ועכבר שנפל בדבש ושמן מותר להוציא משום דנותן טעם לפגם הוא:
דף לג שלה"ג ויש גאונים אומרים שהוא אסור בשאר משקין עד אלף וכן שיטת התלמוד כדבריהם וכן שיטת המורה בפסקיו כדבריהן:
ר"נ ד"ה דלופק דף שלא על גבי השלחן נ"ב כצ"ל וכן נראה מרמב"ם שפי' דלפקי הוא כלי זולת השלחן ואפשר שטוב הגי' דף שעל גבי השלחן שנותנין על השלחן דף לכסות השלחן בשעה שאין אוכלין עליו:
ע"ב ר"נ גרסי' בגמ' ההוא ישראל ועובד כוכבים דהוו יתבי בארבא (וקא שתו חמרא הוא דברי עצמו מה היו עושין בארבא קא שתו חמרא) שמע:
דף לד ע"ב שלה"ג כתבו בעלי אסופות בשם הראב"ד ז"ל שהיה בהסכמה עם החכם רבי נתן על חבית המקלחת ונגע עובד כוכבים בקילוח למטה אע"פ שהניצוק חיבור אינו אסור אלא בשתיה:
דאמר רב פפא דאתו עד ברזא אסור ואידך שרי ולהוי כנצוק:
והא דאקשינן הץ דשמעתא:
ודוקא דנגע בקילוח בסופו אבל נגע בפי דההוא קילוח אסור אף בהנאה:
עוד הסכימו אלו על הקאנוניש התחובים בחבית שתורת כלי אחר יש להם:
דף לו ר"נ ד"ה איכא דמתני לה. כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר ר' יוחנן (כן הוא בגמ') פרק שני מ"ג והוא שיהיה באותה הסאה מאתים כאותו ועוד ותנן נמי לעיל מיניה התרומה מעלה נ"ב ע"ש הרע"ב מ"ב:
ע"ב ר"נ ד"ה וגרסינן בגמ'. וראיה לדבר מדתנן במסכת ערלה פ"ב (מ"ז ע"ש בהרע"ב):
שם למטה בעמוד הרי ככל האיסורין שבתורה לבטיל בס':
שם הלאה דההוא זיתא דתרבא דנפל בדיקולא דבשרא:
דף ל"ז ע"ב ר"נ ד"ה וגרסינן בפרק כל הצלמים. דה"ה לשאר האיסורין בכל שהן מפני חשיבותן שאף ע"פ שהן אוסרין בהנאה ימכרו כולן:
מסוף העמוד למעלה שורה ד' וקי"ל כותיה בסתם יינם ועוד שכיון שאמרו:
דף לח ר"נ בשורות הקצרות גבי חצבי של שחימי ופחוותא:
דף לט רש"י ד"ה העדשים עד מתני' הכל דברי רש"י בגמ' ששם איתא ברייתא והרי"ף אינו מעתיקה:
שם כגון חדשים נ"ב שיבוש הוא ועיקר כפרש"י בגמ' ופי' הרע"ב במשניות כלי שתשמישו ע"י צונן:
ע"ב ר"נ שורה ה' משורות הרחבות. דגדולה צריכה ליבון בשיפה תסגי לה כקטנה דקטנה נמי נ"ב והר"ר אלחנן מובא בתוס' ד"ה אר"ה מפרש הירושלמי דטעמא דגדול צריך ליבון משום דשכיח בו גומות משא"כ בקטן:
שם שורה אחרונה בעמוד ובכוס אסור קאמר נ"ב רש"י מפרש שם בכוס של ברכה כדאמרינן בברכות דף נ"א כוס של ברכה טעון הדחה בפנים ושטיפה בחוץ ע"כ וז"ל הרמב"ם בפירושו ומה שאמר כמריקת הכוס וכשטיפת הכוס רוצה לומר שאינו חייב להפליג עד שיסיר כל הרושם ומשניהם סתירה לדברי הראב"ד רש"י מפרש כוס של ברכה ולא של איסור ומדברי הרמב"ם נראה שמפרש כ"כ כוס של ברכה ואם מי יעקש לומר שהרמב"ם ג"כ כונתו על כוס של איסור מ"מ יש סתירה להראב"ד שכתב שצריך לשפשף היטב והרמב"ם כתב שאינו להפליג עד שיסיר הרושם:
ר"נ תיבה ראשונה שבעמוד במקום מלבנן צ"ל ילבנן:
שלה"ג שורה ה' ולא ראיתי בדברי הרא"ש גם לא בדברי שאר עוסקין דברזה וצ"ע:
שם שורות רחבות שורה ד' לעולם היא באיסורה כדין חתיכה כולה איסור ממש:
שורה ז' וחוזר ונבלע ממנו בכלי הא בולע גם מההיתר:
שורה למעלה משורה אחרונה דכלי חרס שבלע איסור קל כתרומה בזמן הזה סגי ליה בהגעלה ג"פ בכלי ראשון:
דף מ שלה"ג ומיימוני כתב דאפילו הם קטנים לא סגי להו בלא ליבון:
והא דכשיש גומות אין מועיל הגעלה לאו משום טעם שנגעל בגומא:
שורה ג' משורות הרחבות שהם בענין שהאיסור ממש יכנס בתוך הידות ואינו יכול לנקותם:
סליקא לה מסכת עבודת כוכבים: