דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
גיטין · פרק תשיעי
ר"נ ד"ה המגרש את אשתו כו' דתניא אמר ר' שמעון בן אלעזר כיצד יעשה יטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטך כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה על מנת הוא והוי כאומר על מנת שלא תנשאי לפלוני סה"ד כצ"ל:
ע"ב ר"נ ד"ה גרסינן תו בגמ' נענה ר"ע ואמר כו' וכי אמרי' ועברה ונישאת כו' נ"ב לפנינו בגמ' איתא ועמדה ונשאת וכן מעתיק תוס':
דף מד שלה"ג כתב הרמ"ה תצא כו' אפי' נתן לה הבעל גט שני לאחר נשואי שני דאי לא יתקיים תנאה כו' כצ"ל:
ע"ב ר"נ ד"ה ורבא אמר כו' ומ"מ משמע דמאי דאמרינן ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא להנהו דכתבו גיטין שתקי שתוקו לבעל כו' כצ"ל:
דף מה רש"י ד"ה ספר תירוכין ואגרת שבוקין שצריך להוכיח בתוכו כו' כצ"ל:
ע"ב רש"י ד"ה כולהו מי קאמר כל שאר דברים הנכתבים בגט כגון דיתיצביין כו' כלומר הזכירו רב בתקנתו אלא דאף ע"ג דלא הזכירו רב בעינן דיכתבינהו הכא נמי ודן בעינן ורב הזכיר אלו לצורך כדמסיק כצ"ל:
ר"נ ד"ה מן יומא דנן כצ"ל ולא יותר לאפוקי מדרבי יוסי כו':, ר"נ ד"ה אתקון רב בגיטי דזביני דעבדא כו' ועטיר כמו עטרא שטר חלוקה:
דף מו ע"ב שלה"ג כתב הטור נ"ב ח"מ סי' ס"ט כתב לו כו':
דף מז ע"ב שלה"ג לשון ריא"ז נתן גט לאשתו בינו לבינה כו' וכל דבר הנקנה בשטר כגון שטר קדושי אשה או שטר קרקע בין שטרי מכר בין שטרי מתנה שאין עדים חתומים בו כו' כצ"ל:
המאור הא דאתקין רב בגיטי מן יומא דנן ולעלם מן יומא דנן לאפוקי מדר' יוסי כו' ולעלם לאפוקי כו' כצ"ל:
שם ד"ה כתב בכתב ידו ואין עליו עדים כו' אלא ודאי כי היכי דלמ"ד עדי חתימה כרתי לא סגיא בלא עדי חתימה כך למ"ד עדי מסירה כרתי לא סגיא בלא עדי מסירה והא דא"ר אלעזר כו' כצ"ל:
דף מח ע"ב רש"י ד"ה את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר הגט הראשון שהעדים העברים החתומים למעלה הימנו כשר וגט השני שהיונים חתומין תחתיו פסול ואם היונים חתומים למעלה השמאלי כשר והימיני פסול ובגמ' מפרש אמאי מיפסל כצ"ל:
שם ד"ה והוא דידיע במתחתא דמגילתא כו' ונמלך מלגרש ואחר זמן נמלך לגומרו ונמצא כו' כצ"ל:
שה"ג ואמרינן בגט פשוט הרחיק עדים מן הכתב ב' שיטין פסול וכתב מיימ' פ"א הל' י"ח בד"א כו' דאיכא למיחש שמא לא כוונו העדים לחתום אלא על אותו דבר כצ"ל:
דף מט שלה"ג וכתב מיימ' פ"ד הל' ז' צריך שיהיו העדים מכירים לשון הכתב והכתיבה:
שם הל' ח' אבל אם פי' כו' עוד כתב הל' י' צריך שיהא הגט מבואר היטב באותו כתב שיכתבנו עד שידעו לקרותו הקטנים שיודעים אותו כתב שאינם לא נבונים ולא סכלים ולא קטנים אבל בינונים כו' כצ"ל:
ר"נ ד"ה ואיכא דגרסינן גט מעושה כו' אבל בירושלמי משמע דכשר דגרסי' עלה דמתני' עובדי כוכבים שעושים כמעשה ישראל כשר ובאומר כו' כצ"ל:
שלה"ג כתב סמ"ג מתוך הירושלמי כו' וכתב הטור אבל אם ב"ד של ישראל כופין ע"י עובדי כוכבים ואומרים לו עשה מה שב"ד של ישראל אומרים לך וכופין אותו על כך הוי גט כצ"ל:
דף נ ע"ב רש"י ד"ה והעמידו דבר על בוריו הוו בודקין לאחר הקול אם אמת אם שקר כו' כצ"ל:
סליק מסכת גיטין: