דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
גיטין · פרק שמיני
דף מ רי"ף גבי מתנה דזכות הוא לו זכין לו לאדם שלא בפניו כצ"ל:
שלה"ג לעיל ע"ב ד"ה ר"ח כתב אפילו זרק לה גט בחצרה כו' עד סה"ד ואי לא סמיכי לה מתחלה ועד סוף נ"ב לאו דוקא דבתחלה וסוף סגי אע"פ שבאמצע לא היתה שם כמ"ש בסמוך (ב"י):
שלה"ג בעמוד הקודם כתב הטור או אפילו היה מונח כו' וכן אם הגט תחוב לו בדוחק תחת חגורתו על מתניו וצמצם מתניו ונתחלחלו והטה עצמו לצדו ונטלתו כו' כצ"ל:
ע"ב ר"נ ד"ה ולענין הלכה הרי"ף ז"ל לא הביא בהלכות כו' והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ה מה' גירושין בלשון הזה זרקו לה ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם קרוב לו אינה מגורשת היה הגט מחצה למחצה וממחצה למחצה עד שיהא קרוב לה הרי זו ספק מגורשת היה קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו הרי זה פסול עד שיגיע הגט לידה כו' כצ"ל:
דף מא ר"נ ד"ה תנן בפרקין היתה עומדת בראש הגג כו' כדי שיעבור מעקה הגג יפול לחצר סה"ד כצ"ל:
שם ד"ה וגרסינן תו בגמ' אמר רבא שלש מדות בגיטין כו' ופליגי רבנן עליה כלומר דתניא התם שבת דף ד' ע"ב הזורק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע ר' מחייב כו' וחכמים פוטרין כו' כצ"ל:
דף מב המשך מעמוד הקודם ד"ה לשון ריא"ז שינה שם האיש המגרש כו' ואם היו מעיר אחרת צריך לכתוב שם עירם אע"פ שהיו באותה העיר שנכתב בו הגט כו' כצ"ל:
ר"נ ד"ה גרסינן בגמ' אמר רב יהודה אמר שמואל כו' סנטר בר מחווניתא כצ"ל:
שם ד"ה אמר רב הונא אמר רב זו דברי ר' מאיר כו' דאם איתא דפליגי הוה ליה לתלמודא למימר ורב אבא אמר רב הונא אמר רב כו' כצ"ל נ"ב וע' מהרש"א תוס' ד"ה זו דברי ר' מאיר:
מלחמת בעמוד הקודם אמר הכותב יודע אני כו' ומה שפירש רישא משום סיפא אינו כלום שאין לשון משנתנו שלום מלכות נ"ב ר"ת גורס התם לשום מלכות כגי' ר"ח (תוס'):
דף מג ר"נ המשך מעמוד הקודם ד"ה תנן בפרקין גט קרח הכל משלימין עליו כו' שאם לא כן נמצאת עדותן בטלה אף כשהוא מוסיף על ג' ג"כ לתנאי הוא מתכוון דאל"ה אי אפשר להכשיר כו' כצ"ל: