אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) ברכות › פרק שלישי

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

ברכות · פרק שלישי

פרק ראשון

דף יב ע"ב הרר"י ד"ה ועל כן נראה לפרש כו' ונראין הדברים דטעמא דמלתא הוי משום שמתחלה כשהוא פטור לא הוצרך לומר ומכל מצות האמורות דכיון שהוא פטור מאלו שהם חמורות ממילא שמעינן דכ"ש השאר אבל בסיפא שהוא בא להתיר כצ"ל:

דף יג הרר"י ד"ה אבל לענין הפסק כו' וקיימא לן כרבנן נ"ב וכן פסק הרמב"ם אבל פ"ד הל' ו':

שם נקטינן השתא כו' ובשבת חייב בכל המצות ואפילו במצות עונה נ"ב ושם ברמב"ם איתא חוץ מתשה"מ:

שם שה"ג כתב מיי' שכל זמן שלא נקבר כו' אי במלאכת עצמו אף אחרים אסורים וכבר אמרי כצ"ל:

שם סמוך לו ד"ה כתב הרא"ש ואינו מברך כו' מכלל שאינו יכול לחייב עצמו כצ"ל:

בעה"מ ד"ה הא דאמר רב יהודה וכו' אלו דברי רש"י ז"ל ודעתי נוטה לגירסת הגאונים ז"ל ג"ב תוס' ד"ה שב ואל תעשה מזכיר מזה:

דף טו הרר"י ד"ה ומצא ציבור שמתפללין כו' רבותא קמ"ל שאפילו ציבור צריך חידוש כצ"ל נ"ב כ"א ברא"ש:

שה"ג ד"ה כתב הטור דאם אינו יכול לגמור כו' אלא אם הוא בסוף איזה ברכה לא ישחה כצ"ל:

בעה"מ ד"ה ונשים בבה"מ בעיא ולא איפשטא כו' ותניא בעל קרי שאין לו מים לטבול מהרהר ואינו מוציא בשפתיו והכא אמר רב חסדא כצ"ל:

ע"ב כל העונה אמן יש"ר בכל כחו נ"ב מהרש"א בח"א שם מפרש בכל כחו קאי על הקב"ה וכמו שאמר משה יגדל נא כח ה' ע"כ והוא כונה רוממה:

שם קורעין לו גזר דינו של ע' שנה שם בגמ' סוטה ליתא של ע' שנה אלא קורעין לו גזר דינו והמעי"ט מפרש גירסת הרי"ף של ע' שנה היינו כל ימי האדם אשר הוא חי כמו שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה וקאמר שכל גזירות דינו של כל ימי חייו כולם בטלין וקרועים ממנו כדמשמע לשון פרעות כל הפרעות שיש עליו בכל ימיו ושניו ע"כ וכהאי גירסת הרי"ף איתא כן פרק אין עומדין ל:

על היושב בתענית בשבת ושם פרש"י קרוב לפי' המעי"ט ששם פרש"י כלומר אפילו נגזר עליו מנעוריו ע"כ וכש"כ מאי דנגזר עליו עד היום ההוא:

הרר"י ד"ה בכל כחו כלומר בכל כונתו ומפני שיש בני אדם שאין הכונה שלהם מתעוררת אלא ע"י הכח אמר בכל כחו אבל אינו צריך לתת קולות גדולות שיתלוצצו ממנו בני אדם ע"כ נ"ב ותוס' שם מביא פסיקתא כשישראל נכנסין לבתי כנסיות ואומרים יהא שמיה רבא מברך בקול רם מבטלים גזרות קשות:

מלחמת ד"ה אמר הכותב כבר תמנו חפש מחופש כו' יכול היה לפרק התם לצבור הכא ליחיד כצ"ל להשוות התם להתם הכא להכא:

דף טז ע"ב רש"י ד"ה סדורה בפיו שגורה בפיו נ"ב אבל ברא"ש הגירסא כן שגורה ואינו צריך לפי':

שם שמור רגלך היינו צרכיו על שם מי רגלים נ"ב דברי המעתיק בזה אין טעם ולמה נטה מדרך כבושה פרש"י ז"ל שמור רגלך כמו להסך את רגליו:

דף יז רי"ף תני רבי חייא וכו' ולא יקשרם בידו נ"ב בגמ' שם איתא ולא יקשרם במתניו:

שם משום ר' שילא אמרי אפילו מטפחת שלהן אסור נ"ב זהו גי' רש"י שם ומפרש שכורכין בו תפלין בלילה ושם בתוס' בשם ר"ח לא ניחא ליה בהאי גי' שאין דרכן של תפלין להניחן במטפחת כי אם בכיס ע"כ גורס מטפחת של לחם:

הרר"י ד"ה סכין וקערה וככר ומעות כיוצא בהן כצ"ל:

ע"ב רי"ף ולאגמורן הלכה למעשה הוא דבעא צ"ל הוא דעבד כדאיתא בגמ':

דף יח כל הרוח שנמצא בעמוד ברי"ף הרר"י צ"ל ריח:

הרר"י כל אלו הדינין למדנו אותם מתוך הירושלמי כו' ר' יוחנן אמר אפילו רוקק כדי שיהיה כוסו נקי נ"ב פי' ישיבתו נקי ד"ה מהלך לאחריו ארבע אמות ומתעטש לכאורה כצ"ל ולפלא איך נשתבש מדברי הרי"ף פנימה לד"ה הרר"י:

ע"ב אתמר צואה על בשרו ד"ה זה הרר"י כלומר שהכניס ידיו וכו' דלא חיישינן להכי ולא דיינינן גופו אלא כמקום אחר דהא כתיב כו' כצ"ל:

שה"ג ד"ה כתב הרא"ש ז"ל ולפי זה נראה כו' אם אין הריח מגיע אליו דרשות אחרת היא כצ"ל:

שה"ג שם אות ז' או ג' ד"ה אפילו אם הוא תותרן שאינו מריח כצ"ל וע' ב"ב קמ"ו:

דף יט שה"ג אות א' או ה' כתב הרא"ש פרש"י כו' ואפילו את"ל לאסור צואת תרנגולין דוקא בלול שלהם כצ"ל:

ע"ב רש"י ד"ה ומי רגלים עצמן נ"ב זה איתא בגמ' ולא כאן וגם בגמ' מיותר:

הרר"י ד"ה ובגמ' אמרינן אמר רב יוסף בעי מיניה כצ"ל אמר לי לא ידענא כצ"ל:

עשרה לא קא מיבעיא לי כו' וכיון שלא היה יכול לראותה כצ"ל שם בסה"ד והיה לו להודיעני דפחות משלשה הוי כיסוי ומותר וכו' נ"ב ואפשר לומר כלשון ה"ר נסים גאון פחות מג' כלבוד דמי עיקרא דהא מלתא שנוי במשנה בהרבה מקומות וגם בתוספתא ע"כ. ואומר אני וה"ה דיתר לאו כלבוד דמי וגם ברי"ף כמה פעמים שנוי על כן דלג על זה הכא ובעיקר המקומות מעתיקם:

דף כ שם ד"ה אבל לפניו מלא עיניו ותימה הוא למה הוצרך לומר וכן לתפלה שזה פשוט הוא כו' נ"ב קשיא להו על הרי"ף אע"ג דכן הוא גם בגמ' דעל הגמ' לא קשיא שכתבו לרווחא דמלתא רק על הרי"ף קשיא להו שפעולתו הטובה הוא לדלג על דבר שאינו נחוץ להלכה א"כ גם וכן לתפלה למותר שנדע זה מכח כש"כ:

שה"ג אות ה' ד"ה הביא לשון זה וכתב ז"ל ולא כו' אלא מדרבנן ומבעיא ליה כצ"ל:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה