דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
ברכות · פרק רביעי
דף כ ע"ב שה"ג אות ד' כתב הרא"ש כו' תדע שהרי יעקב אבינו תקנה לא תקנה לבטלה ועוד כיון דאסמכיה אהקטרת איברים ופדרים שמצותן כל הלילה וכמו דאינהו לא מעכבי כפרה ואית בהו מצוה תפלת ערבית נמי מצוה יש בה ואין לבטלה אלא מפני צורך שעה עכ"ל כצ"ל כאשר ברא"ש:
הרר"י ד"ה טעה כו' אבל אם טעה ולא התפלל מנחה וערבית אינו מתפלל שחרית שלשה וכו' כצ"ל:
בעה"מ ד"ה המתפלל של שבק וכו' ושמעינן מהא דרב אשי ומדרבנן קשישי דלא עבדי כאבוה דשמואל ולוי דלמסמך גאולה לתפלה עדיף כצ"ל:
דף כא שה"ג אות א' או ז' ודוקא טעה ולא כו' והר"י וסמ"ג כתבו דאינו מתפלל במוצאי ר"ח שתים וה"ה דפליגי כו' כצ"ל:
דף כב ע"ב רי"ף וקאמרי רבנן נ"ב היינו הגאונים כמו בעלי תוספות ואינך רבוותא:
רש"י ד"ה בשעת הדחק כגון בדרך או כיוצא בו כצ"ל נ"ב כי מה שכתב או במקום סכנה הוא שיבוש גדול ע' תוס' דבור המתחיל מאי איכא דף ל' ולשון הרי"ף כאן לקמן דף כ"ג: מהלך במדבר וכיוצא בו וע' רא"ש ומעדני יו"ט וד"ח וע' הרר"י לעיל דף ה' ד"ה היה לך להתפלל ובתוס' ד' כ"ט ד"ה לייט ובריש מכלתין ד' ג' תוס' ד"ה היה לך להתפלל:
טעה בברכת המינים מעלין אותו דחיישינן שמא מין הוא כתב הרר"י ומה שלא אמרו שאם טעה ולא הזכיר תחיית המתים כו' עד סה"ד נ"ב פי' בת"ה אין שום סימן כשלא אמרה כי בין שהוא מין ומאמין בת"ה ובין שהוא מין ובת"ה ג"כ אינו מאמין מאי איכפת ליה שיאמר מחיה המתים מה יזיק לו על כן אין מזה שום ראיה על מינות נשאר בחזקת כשרות ככל ישראל ותלינן שטעה ואין מעלין אותו אבל ברכת המינים אם לא אמר כיון שאם הוא מין בודאי לא יאמר ולא יקלל את עצמו ע"כ כשלא אמרה נתרע חזקתו והוא בספק אם מחמת טעות לא אמרה אם מחמת מינות וטעיתה לא שכיחא ותולין שמחמת מינות לא אמרה ומעלין אותו:
הרר"י ד"ה והא דאמרינן דאי לא אדכר מקמי שומע תפלה כו' וכן נראה בפירוש בירושלמי כו' אמר שמואל בשם ר' יוחנן וכו' עד סה"ד הלשון מחוסר הבנה מחוסר דברים אבל תוס' כט מביא הירושלמי בזה"ל אם לא שאל בברכת השנים מחזירין אותו ולהיכן חוזר ר' שמעון בשם ר' יוחנן אמר בר"ח אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לאו חוזר לעבודה הכא נמי אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לאו חוזר לשומע תפלה ע"ב והזעצער הראשון שנשתבש בידו היה מפני בהגיעו אל ואם לאו הראשון דלג והתחיל ואם לאו השני ואחריו הולכים כל המדפיסים והמגיהים מה להם:
דף כג ברי"ף במשנה יהיו צרכיהם מלפניך נ"ב במשנה ובגמ' הגי' לפניך אך הרי"ף מעתיק כפי המכוון מהתיבה כי להיודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי לא שייך לבקש שיהיה לפניך וידע מזה גם במה שיהיה צרכי ישראל לפני הקב"ה אינו מוכרח שימלא צרכיהם אבל הכונה מובן שיהיה לפניו למלאות להם כל צרכיהם ומשאלותם וע"ז נופל הלשון מלפניך כמו העושר והכבוד מלפניך והרר"י הולך בעקביו ומעתיק מגמ' ג"כ מלפניך תחת לפניך:
שם לא תרתח דלא תחטא הוא כ"כ פירוש על ולא תחטא שבגמ' שלא נפרש כי תרי מילי נינהו אחת לא תרתח שנית לא תחטא ע"כ מפרש שאחת הוא לא תרתח דלא תחטא כדי שלא תחטא:
דף כד שה"ג אות ג' ובפי' בצבור כו' והטור סימן קכו הביא כו' כצ"ל:
שם רש"י ד"ה שתתחונן קודם ד"ה שתתחולל מפני שבגמ' כן הוא: