אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) בבא קמא › פרק שמיני

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

בבא קמא · פרק שמיני

פרק שביעי

שלטי הגבורים סי' א' לשון ריא"ז סמוך לסה"ד ותשלומי עדים זוממין נ"ב היכי דלא אפשר לאהדורי:

חדושי א"ש סי' (א) לעבד עברי האשר"י תמה בזה והוכיח ששמין כצ"ל:

סה"ד ובזה מיושב תמיהת הרא"ש נ"ב וע' פ"ח שמכניס גם זה בתמיהות הרא"ש שאינו יכול להיות כן ע"כ. נשאר הרא"ש בפירושו ששמין בעבד כנעני:

שם סי' (ב) שורה ב' מסוף העמוד דהאי היינו לדון לגמרי הוא כמו שמתרץ תירוץ אחר וכאלו אמר א"נ כצ"ל:

רש"י ד"ה בטימוס שבתוך היד נ"ב פי' טימוס היה ביד המזיק והכה את הניזק:

נ"י שורה א' מהשורות רחבות אמרו בירושלמי דיהיב ליה נמי כצ"ל:

ע"ב שלטי הגבורים סי' ב' שורה כ"ח צ"ל ענייה במקום עניים:

שם ד"ה התוס' שם כתבו חסר טרם ד"ה אות ה':

המאור שורה ה' אזיל בשליחותא כצ"ל:

שורה ו' ואינו נותן לו שבת דדלי דולא כצ"ל:

מלחמת שורה ב' מסוף העמוד למעלה ועוד דקשיא עליה נ"ב על הקושיות שמקשה עד כאן על בעה"מ נראה שהיה לפני המלחמת לשון בעה"מ משונה מאשר לפנינו כי הלשון אשר לפנינו לא משמע כלל ששמין אותו כמה שוה עכשיו בחליו ע' היטב:

שם באותה שורה ומה שאמר אפשר לעשות נ"ב קושיתו מרבא קושיא אף לפי לשון בעה"מ אשר לפנינו אבל לפנינו אין זכר לקושיא זו ולא לתירוצו זה שמעתיק בשם בעה"מ:

דף לא רי"ף בעי ר' אלעזר מרב נ"ב מכאן עד המשנה צריך להיות אחר המשנה חרש שוטה וקטן וכו' קודם הגמ' אמי' דר"ש כו' וצ"ל בעא במקום בעי כי הוא יחיד וכן איתא בגמ':

ע"ב שלטי הגבורים סי' ב' ד"ה הרא"ש כתב שורה י"א ונראה מדבריו דכן אם היתה כצ"ל:

שם שורה ל"ב למכור והתם היינו טעמא כצ"ל:

שם שורה ראשונה מהשורות רחבות ואין לומר דדוקא מנה מאתים ותוספת הוא דקים לן שתמחול נכסי מלוג וצאן ברזל לא כצ"ל:

דף לב ע"ב נ"י ד"ה וחייבו ר"ג וכו' אע"ג דהכא נ"ב פי' אצל שור העומד להריגה ואילן העומד לקציצה: שם בא"ד וליכא חיובא למילף מיניה אלא זה כצ"ל שלטי הגיבורים סי' ג' מיי' פ"ז מהל' חובל ומזיק ה' י"ד כתב דהוא קנס כצ"ל:

דף לג רי"ף שממהרין לצועק יותר מן כצ"ל:

ע"ב נ"י ד"ה כיון דטריחא כו' אמר רב נחמן פעיתא נ"ב פרש"י קולנית:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה