דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא קמא · פרק שביעי
דף כז ע"ב מלחמת ד"ה כתב בספר המאור שורה ו' ואם ויאמר דנהרדעי סברי דאי לא כתב ליה הכי כצ"ל:
ד"ה ועוד וכן מה שכתב שורה ב' אבל השתא דאמרינן דמתני' דבר הוא ולא חצי דבר כצ"ל ונ"ב ואע"ג דבב"ב לא איירי ממתניתין דהכא ואעפ"כ מיבעיא בגמ' ולרבנן כו' אפשר לומר שכבר ידע הגמ' מהכא:
דף כח המאור ד"ה אתמר עד זומם וכו' שורה ט"ז הטביחה לבסוף לא קשיא כצ"ל:
ד"ה אמר רבא מנא אמינא לה וכו' שורה י"ד כלל כוליה עבד לרב בעי לשלומי כצ"ל:
דף כט נ"י מתני' או שהיתה כו' ד"ה גנב חוץ כו' נ"ב צ"ל גנב וטבח ומכר חוץ כו' ויש שפירשו דכמו שפטור הכהן נ"ב הנותן היה הגנב:
דף ל נ"י ד"ה חופפת צ"ל חופפת וטובלת. חופפת ראשה בחמין היטב כצ"ל: