דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא קמא · פרק ששי
דף כד נ"י ד"ה טומן אתמר כו' דכיון דאפילו יכול להציל נ"ב דאפילו פירושו שיתאחרו לשרוף עי"ז יכול להציל כמו (כי אפילת הנה):
שלטי הגבורים סימן א' מיי' פ"ד מהל' נ"מ נ"ב תשובה מהרמב"ם מובא שם במגדל עוז:
שם שורה ט"ו שהרי גרם לבעלים לשלם פטור מדיני אדם הואיל והכותל כצ"ל:
שורה י"ח ולא תזיק נ"ב ומפני זה חייב בדיני שמום:
שם שורה ד' מסוף העמוד וא"כ פטור הכא כשנפלה לגינה פי' ע"י דחיפת בהמה אחרת כצ"ל:
סוף אותה שורה ודחף בהמה כצ"ל:
ע"ב שנהנית נ"ב בכאן צ"ל מימרא דרב אמר רב בנחבטה וכו' עד האי פסיד ואח"כ היכי נפלה רב כהנא אמר וכו' עד וכן הלכתא:
דף כה רי"ף עד דמסר ליה גווזא סילתא ושרגא כצ"ל ותיבת או ליתא בגמ':
דף כו רי"ף טענו כסא דכספא בבירה מאי כצ"ל כל אדרכתא שבעמוד ברי"ף ונ"י צ"ל אורכתא כמו ברש"י:
נ"י ד"ה דמחזי כשיקרא כו' ומצד השליחות אינו יכול השליח לעכב המעות כצ"ל: