דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא מציעא · פרק שביעי
דף נב נ"י סוף שורה ג' אדעתא דעבדתן כצ"ל:
דף נג רי"ף במשנה וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה נ"ב תיבת גמר אין לו מקום ובגמ' ובמשניות ליתא אבל הב"י אומר שכן הוא הגי' לרי"ף:
רש"י ד"ה וכן בחמור מחקתי וכן כי ליתא במשנה ומאי בעי הכא ברש"י ע"כ צ"ל הד"ה בחמור:
שלה"ג ציון א' ד"ה כתב מיי' כו' ומוציא כל היום במרמה אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן שהרי כצ"ל:
שם שכן יעקב הצדיק אמר כצ"ל:
ע"ב רי"ף דאמרינן רב אחא הגה על הגליון גי' גמרא בר אדא וכן בסי' נ"ב וכן ברא"ש:
שלה"ג סי' ב' סמוך לסוף העמוד ובתשובות למיי' סוף הלכות נזיקין נ"ב תשובה ז':
דף נד ברי"ף אזל שבאי נ"ב בגמ' שבו וצ"ל גם ברי"ף כן כי גם הרא"ש מעתיק שבו ואם היה ברי"ף לפניו שבאי היה גם הוא מעתיק שבאו כי בכתבו הרא"ש ספרו היה הרי"ף פתוח לפניו והעתיק לשונו ועליו חיבר חבורו וע"כ גם בר אדא בטח היה ברי"ף אשר לפני הרא"ש ואח"כ שיבשו המדפיסים:
לימא פליגא דרב הונא בר אבין דשלח רב הונא בר אבין נגנבה וכו' כן איתא בגמ' כאן ובב"ק דף ק"ח ועל כולם כיון שכן מעתיק הרא"ש ברור שכצ"ל ברי"ף:
רש"י ד"ה דהא מסר נפשיה הלסטים באו או ליהרג או להרוג וליטול ממון כצ"ל:
נ"י ד"ה האי מסר נפשיה הלסטים ע"מ כן בא נ"ב גם כן צ"ל כמו שהגהתי ברש"י: