דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא מציעא · פרק עשירי
דף עא נ"י ד"ה לוגר לו וכו' אם יש לו למה אנו כופין את המשכיר לקולטו לדור עמו כצ"ל:
שלה"ג סי' ב' שורות הרחבות שורה ג' הכא נמי כיון דאמר ליה על גבי בית זה כצ"ל:
ע"ב רש"י ד"ה חרוב ושקמה יש להן שרשים יתירין וארוכין משאר אילנות כצ"ל נ"י ד"ה אף זה. כשהוא חוזר ומקבל מעותיו מזה הו"ל שהוא דר כצ"ל (ב"ח על רש"י בגמ') (השמטה) ד"ה לוחאים צ"ל לווחים:
שלה"ג ולהכי קאמר רבי יוסי על הניזק להרחיק את עצמו אבל בכולי הרחקות דמתני' מודה בהו ר"י דעל המזיק להרחיק א"ע והדבר ידוע כצ"ל:
דף עב שלה"ג סמוך ש ה"ד אף שיש שם תקרה יעברו גשמים לבית:
שם שורה מסה"ד למעלה אינו חייב כלל לתקן מעמד רגל כצ"ל:
ע"ב נ"י האחרון חייב צ"ל והתניא האחרון חייב. אדריכל שהניחה (והוא בגמ' ורש"י שם):
דף עג רש"י ד"ה זו על גב זו בזקיפת הגובה סה"ד כצ"ל:
נ"י ד"ה והירק בינתים בזקיפת הגובה כצ"ל סליקא לה מסכת בבא מציעא: