דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא בתרא · פרק ששי
נ"י ד"ה המוכר פירות כו' לוליבא דכיתנא בכותחא כצ"ל:
ע"ב נ"י ד"ה המוכר עבדו כו' האי עבדא דנן פטיר ועטיר כו' ומן ערובי מלכא ומלכתא כצ"ל:
שלה"ג אות ב' ד"ה הא דאמרינן שורה ט"ו עד שלא יהיה לו כצ"ל:
דף מז רש"י ד"ה ואיהו דעריב כו' דאי ידעינן ביה דלא עריב אפילו כצ"ל:
נ"י שורה ג' משורות הרחבות תחתונות שהגזלן שגזלו קודם הפסח מפטר בו מפני כצ"ל:
ד"ה אמר רב הונא שורה ד' דאי לאו דאיכא למיחש כצ"ל:
שלה"ג ד"ה הלוקח יין למכור מסוף הדיבור למעלה שורה י"ח שיהא צריך למכור אבל ר"ת כצ"ל:
ע"ב רש"י ד"ה מרתף של יין כו' ואמר ליה למקפה דאיכא חד לריעותא דאמר זה ואיכא חד לטיבותא דאמר ליה למקפה כצ"ל:
נ"י שורה ט"ו משורות הרחבות דלמטה בעמוד מהא דתני בר קפרא קונדיטין כיין הדא אמרה כצ"ל:
שלה"ג אות א' ד"ה ובחביות של יין עד סה"ד כיון דחד חמרא הוא נ"ב והיינו אם אמר לו חבית זה של יין אבל אם אמר לו חבית של יין סתם ולא אמר זה בין אמר למקפה בין לא אמר למקפה נותן לו יין שכולו יפה כן מפורש בטור ת"מ ר"ל ע"ש:
דף מח רש"י ד"ה והחמיצה בתוך אותו חבית של מוכר בבית לוקח כצ"ל:
ע"ב נ"י שורה ראשונה מהשורות רחבות דלמטה קודם ד"ה וכיון שהדרך באמצע ד"ה מתני' מי שיש לו גינה וכו' ולא יכניס וכו' כיון שהדרך באמצע שדהו:
מלחמת שורה אחרונה כשמכר חבית על ידה משמע כצ"ל:
המאור שורה י"א ודרב ושמואל טעמא לחוד כצ"ל:
דף מט ע"ב נ"י ד"ה גמ' הני תרתי להיכי שדי להו הוי קא מיחדשי כצ"ל: