דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא בתרא · פרק חמישי
דף מ רי"ף שורה כ"ב רבי מאיר דתניא כצ"ל:
ע"ב רש"י ד"ה סדן השקמה וגדל סה"ד כצ"ל:
נ"י מתני' ת"ק סבר כו' ולא קנה קרקע נ"ב וה"ה כשהן מקורבין או מרוחקין יותר מהשיעור:
שם שורה ב' משורה אחרונה ולמעלה חד למעוטי אדמת עובד כוכבים וחד למעוטי אדמת גר (גי' רשב"ם):
שלה"ג אות ב' מסה"ד ולמעלה שורה כ"ב ואע"פ שצריך ליתן לו כצ"ל:
דף מא רש"י ד"ה כיצד הן עומדים. האיך נטועין הנך כו' כצ"ל:
נ"י מהשורות הרחבות שורה ז' תחתיהן וביניהן כשיעור כצ"ל:
שורה י"ז ולא מרוחקין יותר מדאי דאל"כ מ"ש תלתא:
ע"ב רש"י ד"ה אין אחד מהם יכול לחזור כו' מוכר יאמר איני חוזר כצ"ל:
דף מב רי"ף מתני' המוכר פירות לחבירו כו' הלוקח פשתן מחבירו ה"ז לא קנה עד שיטלטלנו ממקום למקום כצ"ל:
שלה"ג אות א' ד"ה כתב הרא"ש ויראה כו' מסה"ד למעלה שורה ז' שטעה וכתב מיי' נ"ב מכירה פ' י"ב ה' ו':
ע"ב רי"ף שורה ד' אבל ברשות לוקח נ"ב בגמ' מקדים רשות מוכר לרשות לוקח והרי"ף רשות מוכר מאחר כדי להסמיכו לרשות נפקד שדינם שוה:
שלה"ג אות א' ד"ה כתב מיי' נ"ב מכירה פ' כ"א המקנה לחבירו דבר שאינו מסוים אם היה מינו ידוע אע"פ שאין מדתו ומשקלו ומנינו ידוע קנה ואם אין מינו ידוע לא קנה כצ"ל:
שם שורה י' לך בכך וכך שק של תאנים אני מוכר לך בכך וכך אע"פ שאין מדת הערימה ידוע ולא משקל התאנים ולא מנין הקנקנים ידוע מכרן קיים כצ"ל:
שורה כ"ו כ"ז וכן המוכר לחבירו בי' דינרים חטין ולא פסק כצ"ל:
שם ד"ה ששאלת נ"ב בטור ח"מ סי' רכ"ז ע"ש במרל"ח:
שם שורה ט' משורות רחבות כתב ראבי"ה וכן הדין בשוכר או במוכר סחורת ומונחת בבית ומסר לו המפתחות דנקנית הסחורה אגב הבית כאלו שכר את מקומה ע"כ:
דף מג ע"ב מסוף העמוד למעלה שורה ה' נ"י אבל מה שאינו צריך לקרקע שאינו נקנה בהכי לא נ"ב ע' פירוש המשניות להרמב"ם שפי' שאינו צריך לקרקע ומקני בשכירות שנותן אותם לו שכר היפוי וכשיפה קנה אותם בשכרו ולא מזכיר קרקע כלל:
דף מד ע"ב רש"י ד"ה אגבהה סה"ד והיה בה הרבה בשר נ"ב זאת מוסיף כאן רש"י מפני שהרי"ף מסיים בו אבל לא בעי לה כוליה ש"מ שהיה בה הרבה בשר:
דף מה הרי"ף שורה כ"ג שלמה וצדק נ"ב הרי"ף גורס גירסת ספרי שמביא הרשב"ם דיליף תרוייהו מצדק:
נ"י מלמטה למעלה משורות הקצרות שורה ד' אבל לא יעשה נ"ב צ"ל ד"ה דמתקנינן מתקלי עד הכי ועליו מפרש הנ"י אבל כו' סה"ד אבל במשקולות טועין תלתא נ"ב על שלא יעשה שליש ליטרא שירמה למוכר שיאמר לו שהוא רביע ומותר השליש על רביע הוא תלתא מרביע אבל בעשות חמישית ליטרא ויאמר שהוא רביע וירמה הלוקח הלא אינו רק רביע מהמשקל וכזאת אף במדות טעי:
שם שורות הרחבות למטה שורה ג' שקול לי כל רביע ורביע בפני עצמו כצ"ל:
שורה ד' רביעית ליטרא עם הבשר ויהיו ג' רביעיות כצ"ל:
שם מסוף העמוד למעלה שורה ה' והוא נוקב וזקוף בתוך העינים כצ"ל:
ונ"ב היינו הצירים אשר לו למטה משני צדדיה תחובים בתוך חורי הברזל האוחזים הקנה עשוים כמו עינים ונראה כאלו השני צירים נוקבים באלו העינים ואותו הברזל הוא למעלה אחת ומתפרד ויורד למטה ובקצותם העינים המקבלים הצירים ואותו הברזל אם ארוך הרבה למעלה מהנפש (נפש להנ"י) לא איכפת לן אם יעלה מה שיותר מהנפש למעלה מן התקרה אך שישאר ממנו שלשה טפחים וכל הנפש בתוכו באויר למטה מן התקרה:
ע"ב נ"י ד"ה אין בקיאין במעשה ידינו ויוכלו לרמות כצ"ל:
שם ד"ה שלא ימדוד בחבל כו' לא ימדוד לשותפו בזה בימות החמה כצ"ל:
שורה ג' מסוף העמוד למעלה מוסיפין חלק ששי כחלק א' מהחמשה כצ"ל:
שורה ב' ד"ה קבו אוצר סה"ד שנתן לו המקום נ"ב ואחר סה"ד זה צ"ל ד"ה ובשני בצורת אפילו קב חרובין לא יאצור וע"מ כותב הנ"י משמע מהכא כו':
דף מו רש"י ד"ה אלא בעה"ב עצמו ימכור לצריכים כצ"ל: