דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא בתרא · פרק רביעי
דף לד רש"י ד"ה אמר רבה סה"ד וכתב לו כן כצ"ל:
ד"ה מצר בארעא דמינה פליגא פלגא כצ"ל:
ע"ב רש"י ד"ה לקדרה כו' דהוא רביע משיעור הצריך לקדרה:
ד"ה רב פפא אמר כו' עד סה"ד לא אסיק אדעתיה נ"ב ובעמוד פי' בע"א:
נ"י משורות הממוצעות לא קצרות ולא רחבות אלא כחצי רוחב הדף:
שורה ב' שיהא משויר לבניו אחריו אם לא אמר בפירוש לי ולבני כדלעיל לא כיון כצ"ל:
דף לה חא"ש אות (א) ד"ה נ"ל דלאו קושיא היא כו' וזו היא עין רעה גמורה שאף במה שמוכר שייר לעצמו כו' כצ"ל:
דף לו רש"י ד"ה קורה קורה כמשמעה שגם בבבל קורין לה קורה כצ"ל ד"ה הריחים התחתונה קבוע היא וטוחנין בה כצ"ל:
ד"ה בית היקבים גרסינן. חדר שמצניעין בו את הגיגיות ולי נראה שמצניעין בו את היורות נ"ב נשתבש והגה שמן הצד מביא לשון הרשב"ם הנכון כדאיתא בגמ':
ע"ב רי"ף מתני' ואת השומירה העשויה בטיט נ"ב בגמרא ובמשניות הגי' שאינה עשויה:
רש"י ד"ה ואת הקנים סה"ד חוץ מחרוב וסדן השקמה כצ"ל:
ד"ה שומירה סוכת שומרין המחוברת נ"ב זה"ל כתב גם הרע"ב וכתב עליו התי"ט קשיא טובא וכו' ע"ש:
ד"ה שופרא דשטרא הוא שאפילו אם יבא לפני ב"ד טועין יהיב ליה דאמרי ליה כי הוא כתוב בשטר כצ"ל:
שלטי הגבורים אות א' ד"ה אמר לו כו' סמוך לסה"ד כן פי' רי"ף נ"ב היינו לפי גי' אלפס ישן שמעתיק הב"ח:
הג"ה ונ"ב הגהה זו צ"ל על מחיצת הקנים הראשון שבמשנה גי' רשב"ם ואשר"י וכ"ה בספרים שלנו חיצת הקנים [מהר"מ] נ"ב אבל במשניות מחיצת:
דף לז ע"ב רי"ף שורה ב' בין שלמין נ"ב בגמ' ובמשניות איתא ישובין:
רש"י ד"ה זכו בכולן כצ"ל:
נ"י ד"ה ואפילו חריבין שאינם ראוים כ"כ וכ"ש כשהן ישובין כצ"ל:
דף לח המאור שורה ל' וכי היכא דבהדיוט לא מכר חרוב המורכב וסדן השקמה ה"ה הכי נמי כצ"ל: