דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא בתרא · פרק שני
דף ט שלה"ג אות א' שורה ט"ז י"ז אבל בארות דרפו ארעהון:
שם אות ב' סה"ד ולדעת מיי' וסמ"ג וטור סגי בחד מינייהו נ"ב ברמב"ם מבואר דסמוך לכותל כ"כ צריך תרוייהו והטור כתבו האחרונים משמו בסמוך לבור צריך תרוייהו וסמוך לכותל די באחד מהן:
חא"ש אות (א) וכן נראה מלשון תוס' בד"ה פתח וכו' שלא היה כתוב בספריהם לשון זה נ"ב שם מבואר שהתוס' לא גריס וליתני השני והראשון מקיימו:
ע"ב נ"י שורות הרחבות למטה שורה ב' דהוה אמרי בבור:
מלחמת שורות הרחבות שורה ח' ולקמן בפרק מי שמת נ"ב דף קמ"ג שם בנהרדעא ואגבי שמואל פלגא בטבריא ואגבי ר"י פלגא:
דף י שלה"ג אות א' שורה י"ח שיעורו ג' טפחים נ"ב ע"ש במהרל"ח:
שורה כ"ג מלמטה למעלה ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים:
שורה ט"ז לכותל אמה:
חא"ש אות (ב) שורה ז' על חרבה:
דף יא נ"י מלמטה למעלה שורה ב' או יושיבו אחד מעירן:
ע"ב רי"ף אלא אמר רבא ה"ק מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו בד' אמות ונפל בגמ' הגי' ברחוק ארבע ולולא דמסתפינא הייתי מוחק ברי"ף תיבת ונפל ויהיה בארבע אמות דייקא וכפי' הנ"י בתוך ארבע סמוך לכותל שמעון כי סמוך גם לכותלו של שמעון כיון שכותל ראובן סמוך לו בתוך ד' אמות גם הדוושא שלפני כותל ראובן לא יהיה רחוק מכותלו של שמעון יותר מד' אמות ועתה כשבא ראובן לבנות עוד כותל סמוך לכותל של עצמו צריך להרחיק ד' אמות מכותלו של עצמו כדי שיהיה הדוושא סמוך לכותל שמעון כמו שהיה בין שני הכתלים של ראובן והמ"מ מביא פי' הנ"י בשם אבן מיגש ומסיים עוד ואינו מספיק בהרחקתו מכותל שמעון לבד פי' שירחיק מכותל שמעון ד' אמות למשל אם הכותל הראשון של ראובן רחוק שתי אמות מכותל שמעון והכותל השני מרחיק ד' אמות מכותל שמעון אכתי לא יהיה אלא ב' אמות בין שני הכתלים של ראובן ולא ידרסו הרבים שמה ע"כ צריך להרחיק כותל השני מכותלו הראשון הסמוך לכותל שמעון ארבע אמות $$ציור בספר$$ וידרסו רבים שם ויהיה דושא דהכא מעלי כותל שמעון להתם לכותל שמעון כמו שהיה:
רש"י ד"ה גמ' לימא מתני' דלא כר' יוסי דפליג בסוף פירקין:
בנ"י שורה טו בגירסא זו נ"ב שהיא גירסת הרי"ף בארבע אמות ותיבת ונפלה לא תוסיף קום שהוא גירסת הגאונים:
שם בשורות הרחבות למטה שורה י"ד אפילו הגביה ד' אמות כדאמר מ"ה בעינא שישפע:
דף יב רי"ף שורה ראשונה בהדי דמנח ליה קפצה והא כצ"ל ושתי תיבות ויתבא ארישא ליתא לא בגמרא ולא ברא"ש ע"כ גם ברי"ף כמאן דליתא דמי ולמחוק עומדים:
ע"ב ציון (א) שברי"ף שורה ה' אין שם מקומו אלא בנ"י במשנה ד"ה ניפול על תיבת דליכא למימר נלך בתר רובא וכן ברא"ש אות (א) ד"ה אבל גבי שובך למחוק והד"ה הוא מן דליכא למימר:
רש"י ד"ה ופשורי הפשרת שלגים הנקוים אצל הנהר וקוו וקיימו ואם תבוא חבית שם תעמוד שאין הנהר מוליכה:
דף יד רי"ף בית השלחין וכל האילן כנגד המשקולות נ"ב אם אמנם כי הרמב"ם שכנים י' ח' כתב "וכן אם היה נוטה על בית השלחין של חבירו או על בית האילן קוצץ את כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר" נראה דהולך אחר גי' הרי"ף וכן כתב הכ"מ שם רבינו גורס במשנה וכל האילן כנגד המשקולות אבל אחר שבא הגר"א ז"ל ומראה מקום על דין זה "או על בית האילן" מהתוספתא כי כן איתא בתוספתא פרק לא יחפור והוא בתוספתא פרק ראשון בשלהי הפרק שם בית השלחין ובית האילן נגד המשקולות "אין אנו צריכין עוד לומר שהיה להרמב"ם גירסא אחרת מאשר לפנינו להיות סותר לפי' המשניות שלו ששם פי' מפורש כגי' שלפנינו ע"ש וכן הוא גי' הרא"ש ובנו בפסקי הרא"ש כל האילן ולא וכל ובטור כתב בזה"ל ואם היה אילן של חבירו נוטה לתוך בית השלחין שלו או לתוך שדה האילן שלו קוצץ הכל כ"כ הוא מהתוספתא ולא כמו שכתב הב"י כמו שכתב בכ"מ על הרמב"ם כן כותב על הטור שהיה גורס במשנה וכל האילן אבל אינו יכול להיות שיהיה סותר לגי' אביו הרא"ש ולעצמו בפסקי הרא"ש ע"כ היוצא לנו מזה צריכין אנחנו לתקן גם ברי"ף כל האילן מאחר שלא מצאנו שילך מי אחריו בזה הגי':
נ"י שורה ה' מסוף העמוד למעלה לפי שהיה לו לסמוך כצ"ל: