דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים
בבא בתרא · פרק שביעי
נ"י מתחלת הפרק שורה ח' שפירש הראב"ד ז"ל שנקעים וסלעים אלו יהיו למוכר נ"ב נראה מדבריו דמה שמסיים עוד הראב"ד שכופין את הלוקח ליקח אותן בדמיהן אין נראה לו וכן להה"מ אינו נראה וכן כתב הב"י בשם הר"נ והה"מ שאין נראה להם כדאמרו בגמ' אין אדם רוצה ליתן מעותיו במקום אחד ויראו לו כשנים וג' מקומות:
שלה"ג ד"ה הא דאמרינן שורה י"ט וכתב רמב"ן הא דנמדדין כצ"ל:
שורה כ"ב עד י' אי נמי עד ד' אמות כצ"ל:
שורה כ"ה ואם אמר לו כבית כור כצ"ל:. שורה ל"ג יהיו מפוזרין בתוך ה' קבין כצ"ל:
שורה י"ז מסה"ד למעלה רובע הקב לבית סאה כצ"ל:
דף נ נ"י ד"ה גמ' הגיעו נ"ב דבריו אלו קאי על הברייתא המובא בגמ' דפשיט מינה רב אשי דסתמא נמי כהן חסר והן יתיר דמי וסה"ד מזה בסימניו ומצריו:
ד"ה אם שייר נ"ב צ"ל שאם שייר וקאי על הפיסקא:
בא"ד לכל כור וכור נ"ב הוא ד"ה וקאי על דברי רב נחמן:
בא"ד אלא יחזיר לו את הקרקע ואם מכר לו כור נחלק לחלקים ו' ומחצה ויש בו תוספת על רובע קב עד שיעלו כצ"ל:
ד"ה תנא אם היה סמיך האיך ברייתא כצ"ל:
בא"ד אבל אם יש לו קרקע אפילו הותיר כל שהו כצ"ל:
בא"ד ואם יש ענין מפסיק בעיא נ"ב אלו ה' תיבות עומדים למחוק ובמקומם צ"ל ואמרינן בגמ' בעי רב אשי בור וכו' עד תיקו:
רש"י ד"ה אפילו בבקעה גדולה כו' דכל כך תשעה קבין ביחד במכירת שדה אחת ודאי לא מחיל כצ"ל:
בא"ד כגון אם מכר ל"ה סאין ואיכא שלשים וחמשה רבעין מותר נ"ב דהיינו ט' קבין חסר רובע הוי מחילה סה"ד:
ע"ב רי"ף והלכתא כרב הונא דתניא כותיה גי' מלחמת פיחת שתות או הותיר שתות כשום הדיינים הגיעו וע' שם הנ"מ בין האי גי' להאי גי' כי רבה הוא:
רש"י ד"ה טעמא דרב נחמן כו' ונמצא שדר בבית חבירו כצ"ל:
ד"ה קנו כולן כו' והנותרים גם כן יפילו גורל כצ"ל:
נ"י שורה למעלה מאחרונה ואע"פ שאין כאן אורים ותומים כצ"ל:. שלה"ג סמוך לסה"ד וכתב מיימ' נ"ב שכנים פי"ב אבל אם חלק אצל שדהו ואומר תנו לי חצי מדתה כצ"ל הורו הגאונים ששומעין לו ולזה דעתי נוטה וכן ראוי לדון סה"ד:
דף נא רש"י ד"ה נדון בתשעים דינרים כו' האומר עשרים טעה ב' ומחצה לאחוריה והאומר מנה טועה ב' וחצי לקמיה: