אור ברסלב
דבש תמר - ב (ריף) בבא בתרא › פרק עשירי

דבש תמר - ב (ריף)· רבי דוד טיטלבוים

בבא בתרא · פרק עשירי

פרק תשיעי

דף עה שלה"ג ד"ה שאלה שטר שיש בו מחקים ושכחו כצ"ל:

שם שורה כ"ח שיכתבו כן בין סהדא לסהדא:

שורה מ"ב יחתמו שניהם וכמו שכתבתי לכם למעלה עוד אמרת שאפילו לא יחזור הראשון לחתום שנית כשר:

שורה מ"ח כך וכך בשיטה פלונית וביני שיטי כך וכך בשיטה פלונית ויחתום:

שורה נ"ה מחיק ליה לעילא כצ"ל:

ע"ב נ"י שורה ב' איכא למימר שמא זייף והגיה כרצונו לאחר שנכתב השטר ונחתם:

שלה"ג סי' א' שורה ט"ז בקרובים ביום שנכתב:

דף עו שלה"ג שטר מכירה לריא"ז:

שורה י"ג ובדרו פלוני והדרך כו' כצ"ל:

שורה ח' מסה"ד וכל יותר אני מוכר אותו כצ"ל:

ע"ב שלה"ג שורה כ"ב מלוה ולוה דס"ל דדעת מיי':

שורה מ"א מקום צריך ליתן לו מטבע החדשה מיהו אם המטבע:

שורה ס"ו הנפסל אפילו אם אין לו דרך:

שורה א' משורות הרחבות אלא נותן לו מעות מטבע חדש:

שורה ג' ועתה בזמן שפרעו שכבר עבר והלך לו הזמן הכתוב בשטר נפסל אותו המטבע שהיה בשעת שקבע הזמן כצ"ל:

דף עז רי"ף אזל מחקיה לגגיה וכרעיה דבי"ת כצ"ל בצדו נרשם ע' בגמ' שרשום על הגליון מערוך:

נ"י ד"ה יד בעל השטר על התחתונה ואם נ"ב פי' באותו מקום:

שם שורה אחרונה שמא יכתבנו לצורך אחת מקרובותיו הרוצה כצ"ל:

דף עח שלה"ג ד"ה רבינו כתב כו' הקשו התוס' על דברי ר"ח ואסיקו דודאי לא נתכוון לומר שלא יהיה לעולם טענת אונס:

ע"ב רש"י ד"ה מכח אבהתיה כו' דחיישינן דלאו מכח הלואה יבא ויערער כצ"ל:

נ"י שורה אחרונה אבל גבי חזקה אי לא מייתי שטר מיפסל נ"ב קאי על אבל אם לא באו פי' שישנן לעדים ולא באו גם החזקה אינו מועיל ע' סמ"ע ח"מ סי' ק"מ ס"ק ד' אך הדו"פ סי' ע' מעתיק לשון הנ"י בשינוי קצת ואומר שמחלק בין ממון לחזקה מכל וכל:

השמטה נ"י ד"ה כותבים וההיא דלקמן נ"ב ד' קע"א: שלה"ג א' ד"ה והא דאמרינן כו' פשוט פ' הגוזל קמא דף צ"ח דעדים שראו אחד ששרף שט"ח של חבירו וידעו באותו שטר כמה היה סכומו וזמנו אע"פ כצ"ל:

המאור ע"א שורה ד' דאינש לאו אדעתיה כצ"ל ונ"ב הני תיבות א"ל ליתא שם בשבועות לא בדף מ"א ולא בדף מ"ג ולא שייך שם כלל רק במכילתין דף ל"ט איתא ושם שייך שפיר הלשון כל מלתא דלא רמיא עליה דאינש אמר לה ולאו אדעתיה ע"ש אך מסוף דבריו נראה כי היה גי' כזה גם בשבועות ופירשו דקאי על הטוען אבל כבר נשכח האי גירסא והאי פירוש ואין זכר למו והנ"י שמעתיק דברי בעה"מ בודאי ראוי למחוק הני תיבות כי הלא בעה"מ כותב בפירוש דלא גריס להו:

דף עט נ"י קודם ד"ה מתני' דאמר רבא עלה כל מלתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה כצ"ל ע' מה שכתבתי בעמוד הקודם מצד בעה"מ:

ע"ב רש"י ד"ה קח לך עבדים כו' דבחזקה שהניח אביהם יהיה לעולם כצ"ל:

דף פ רש"י ד"ה ולא חיישינן נ"ב קאי על מאי דאיתא בגמ' שמוציאין שט"ח זה על זה ולא חיישינן לנפילה:

ע"ב נ"י מסוף העמוד למעלה שורה ה' וקבלן כגון שאמר לו כצ"ל:

דף פא רש"י ד"ה בר מתן לו ואני נותן וכש"כ תן לו ואני קבלן ודוקא תן לו ואני נותן לך דכיון דאמר כצ"ל:

שלה"ג מסוף שורות הקצרות למעלה שורה כ"ד ונתן ביד אינו יכול המלוה לגבות כצ"ל:

שם שורה ט"ו לניזק ומהשוכר מפקינן כצ"ל:

דף פב נ"י מסוף העמוד למעלה שורה ו' וצריך שיכתוב לאחר מיתה כדי שיכתבו ומגו מרעי איתפטר לבי עלמיה:

דף פג רש"י ד"ה הוחזק כתב ידו בב"ד שב"ד מכירים שהוא כתב ידו ולאחר זמן שמסר לו הכתב יד הלוה למלוה בא לפני ב"ד כצ"ל:

סליקא לה מסכת בבא בתרא בעזרת קמא ובתרא:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ריף)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה