אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) סוכה › פרק שני

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

סוכה · פרק שני

פרק ראשון

סי' א ד"ה גמ' מאי טעמא דר"י כו' אמר אביי לא שנו אלא סומך כו' אבל כל דופני הסוכה אינן אלא מטות כו' כצ"ל:

סי' ח' ואמר ר' אבא בר זבדא כו' הני תנאי אית להו העוסק במצוה פטור מן המצוה אלא ת"ק מחייב ליה (פי' לחתן) משום דעיקר כונת קריאה היא בפסוק ראשון ובקל יוכל לכוון וליישב דעתו בפסוק ראשון (כי החתן תולה בדעתו ומתי שימצא דעתו צלול יכוון ויאמר האי פסוק) כו' ולא משום דעסקי במצות נינהו דא"כ אפילו מק"ש נמי לפטרי (וליכא למימר בשושבינין ובני חופה בפסוק ראשון יוכלו לכוון וליישב דעתן כי המה אינם תלויים בדעת עצמם אלא בדעת החתן ואף על רגע אינם יכולין להסיח דעת מהחתן ובשעת שהחתן קורא הפסוק אינם מוכנים בישוב דעתן ע"כ אי משום דעסקי במצות היו פטורין גם מק"ש):

ק"נ ד"ה ולא משום דעסקי במצות נינהו כו' ועוסק במצוה פטורים אם שיש להם דעת צלולה כו' כצ"ל:

סי' ט"ז תניא ר"א אומר כו' שישבו בסוכה אחת ורבנן האי לך מאי דרשי ביה מיבעי ליה כו' כצ"ל:

סי' י"ז משנה מי שהיה כו' וסיכך על גבי המטה בשביל קטן סה"ד כצ"ל כמו במשנה שמעתיקה:

סי' י"ט ד"מ אמר רבא כו' אבל בשרגא אף שהוא דולק כו' אלמא שרגא בסוכה קטנה אף בשעה שהוא דולק אין להניחו בסוכה והטעם שיש לחוש כו' עד סה"ד נ"ב האי אף האחרון והטעם שמא יתקרב הנר סתרי אהדדי וע' תוס' ומה שכתבתי שם בעזרת חונן דעת והוא יאיר עינינו להבין ולהשכיל:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה