דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים
מסכת גיטין · פרק שני
סי' א המביא כו' אחד אומר בפני נכתב ואחד בפני נחתם פסול אמר רב שמואל בר יהודה א"ר יוחנן לא שנו כו' א"ל רב אסי נ"ב כן גירסת הרי"ף אבל בגמ' א"ל אביי:
סי' ו' אתמר מאימת מונין לגט כו' רב כהנא ורב אסי בגמ' הגי' רב כהנא ורב פפי ורב אשי עבדי משעת כתיבה וק"ל כותב שלפני הרא"ש היה בגמ' כן הגי' כמו שמעתיק וכן נראה מדברי הרא"ש בסמוך סי' ח' אתמר אמר לעשרה כו' וכתב רב אלפס וקי"ל כר' יוחנן ואי חתום בתחלה קרוב או פסול כתב הק"נ וגי' הרי"ף מחתים בתחלה נ"ב ברי"ף איתא לכתחלה והר"נ מביא ראיה מרמב"ם תלמיד הרי"ף שפי' בראשונה ותחלה לשאר עדות:
סימן י"א אתמר עדים שאין יודעים לחתום אמר רב מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו בהגהה ובירושלמי פריך ולא כתב על גבי כתב הוא ומשני תני מרחיב לפניהם הקרע כזה סי' כ"ב וכן כתב בשם רש"י כו' ולי ההדיוט נראה ברור כי צ"ל ר' שמעיה כמו שכתבו בתוס' ואין מקום לדברי הק"נ:
הגהה אם הגט כתוב על ידו של עבד בכתיבת קעקע והיה יוצא מתחת ידה כתב הק"נ ע"ש עד סה"ד ונ"ב וכן כתב יש"ש:
רא"ש סי' כ"ד וחכמים מכשירין מאן חכמים אמר ר' אלעזר ר' אלעזר הוא כצ"ל:
הק"נ ברא"ש סי' כ"ג ד"ה מיירי שמקום העדים על המחק וכתב הגט אינו על המחק כו' כדאיתא בהדיא בפרק גט פשוט והתוס' א"ל דס"ל כפי' ריב"ם כו' כצ"ל: