אור ברסלב
דבש תמר - ב (ראש) מסכת גיטין › פרק שלישי

דבש תמר - ב (ראש)· רבי דוד טיטלבוים

מסכת גיטין · פרק שלישי

פרק שני

סי' א אלא רישא במאי אמר רב בסופרין העשוין להתלמד כו' כצ"ל:

ק"נ ד"ה הלכך לא פוסל אלא אחרון בלבד כו' והרב מהרש"ל ביש"ש דפוס שטעטטין דף מ"ו עמוד ד' פ"ה סי' ל"ב השיג עליו נ"ב לא זכיתי לבא על כוונתו שם ביש"ש במה שכתב שמה שמחזירין זה לזה ביובל הוא קולא דלא אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה איך שייך שם המע"ה הלא כשם שזה מחזיר לזה חלקו גם השני מחזיר לראשון חלקו נמצאו רק מחליפים גם אח"כ חוזרים לחלוקה הראשונה ואין אחד מוציא מחבירו דבר:

סי' ב' מתני' הכותב טופסי גיטין כו' צריך שיניח מקום האיש והאשה ומקום הזמן שטרי הלואה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות וכו' כצ"ל נ"ב וכן בגמ' ובמשניות גם ברי"ף מקדים מלוה ללוה וכן נכון להיות כי התנא מקדים אותו שרוחו נוחה מהדבר שעושה ונוח לאיש לגרש מלאשה להתגרש ולהיות מלוה מלהיות לוה וליקח שדה מלמכור שדהו ובפרט כי הרא"ש מעתיק תמיד לשון הרי"ף ולמה ישנה כאן ובטח מהמעתיקים והמדפיסים נשתבש:

ק"נ סי' ד' והניחו זקן נותנו לה בחזקת שהוא קיים כו' והיתה יותר מתשעים ולפרש"י לא ניחא כיון דאיפלגה איפליג כצ"ל:

שם בק"נ אבל גוסס דרוב גוססין למיתה לא ובראב"ן כתב דף קל"ז בלשון המשנה חולה וזקן אפילו הגיע לגבורות או גוסס והוא פלאי דהא להדיא מסקינן דתולה דוקא וגוסס לא כו' כצ"ל:

סי' ז' ואם אמר לו טול ממנה חפץ פלוני וכו' ופי' ריצב"א נ"ב הוא ריב"א שבתוס':

ק"נ סי' ט' ד"ה ה"ג היכי קאמר ליה בתמיה נ"ב בער אנכי ולא אדע גירסתו ופירושו הלא הרא"ש מעתיק לשון הרי"ף כדרכו וברי"ף כן הגי' הכי ובניחותא פירושו ע' ר"נ ופירוש הק"נ הוא של ר"ת וגי' ר"ת לא היכי ולא הכי אלא מי:

ת"ש סי' י' ק"נ ד"ה משמע דאהאי עובדא קאי וכו' סה"ד ה"נ הכא גבי הדר פשטה וכו' וכן כתב היש"ש סי' ט"ז:

תוכן העניינים

דבש תמר - ב (ראש)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה